תלמוד ירושלמי שביעית ט:ה

1משנה: הַמְּלַקֵּט עֲשָׂבִים לַחִים עַד שֶׁיָּבֵשׁ הַמָּתוֹק. וְהַמְגַּבֵּב בְּיָבֵשׁ עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים עַד שֶׁיִישְּׁרוּ מֵאֲבִיהֶן. וְהַמְגַּבֵּב יָבֵשׁ עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּכוּלָּם עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה. כְּיוֹצֵא בוֹ הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה. הַמּוֹדֵר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה. עַד אֵימָתַי נִכְנָסִין עֲנִיִים לְפַרְדֵיסוֹת עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה. עַד אֵימָתַי נֶהֱנִין וְשׂוֹרְפִין בַּתֶּבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה.

2הלכה: רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֵית כָּאן עֲלֵי קָנִים אֶלָּא עֲלֵי גְפָנִים. עֲלֵי קָנִים אֵין לָהֶן בִּיעוּר. וְתַנֵּי כֵן עֲלֵי קָנִים וְעֲלֵי הָאוֹג וַעֲלֵי חָרוּבִין אֵין לָהֶן בִּיעוּר מִפּנֵי שֶׁאֵין מִינָן כָּלָה.

3רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי אָמַר עַד הַגֶּשֶׁם עַד שֶׁיֵּרֵד הַגֶּשֶׁם אֶחָד.

4תַּמָּן תַּנִּינָן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עֵצִים לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גִיזִירִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר רִבִי בָּא בַר מָמָל בָּעֵי אָמַר הֲרֵי עָלַי עֵץ מֵבִיא גִיזֶר אֶחָד. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר מַתְנִיתָא אָמַר כֵּן שֶׁזֶּה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. דְּתַנִּינָן שְׁנַיִם בְּיָדָן שְׁנִֵי גִיזִירֵי עֵצִים.

5תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל דָּבָר שֶׁהוּא תָלוּי בִּרְבִיעָה עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָיה וּשֶׁאֵינוֹ תָלוּי בִּרְבִיעָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שִׁבְעַת יָמִים שֶׁיָּרְדוּ בָּהֶן גְּשָׁמִים וְלֹא פָסְקוּ יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעָה שְׁנִיָיה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ.

6אָמַר רִבִּי חֲנִינָה מִכֵּיוָן שֶׁתִּסְרַח מַה שֶׁבְּשָׂדֶה הוּתָּר מַה שֶׁבַּבַּיִת. תַּנֵי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֲפִילוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים אָסוּר עַד שֶׁיִּסְרַח.

7תֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּטִיט. שָׁרִיָין בְּטִיט בָּטֵל וְהוּא שֶׁגְּבָלוֹ. תֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ בְכָר. נְתָנוֹ בְכָר בָּטֵל וְהוּא שֶׁיָּשַׁן עָלָיו.

8תֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית מַהוּ שֶׁיְּהֵא אָסוּר מִשּׁוּם סְפִחִין. רִבִּי לֵוִי צֶנַּבָּרָיָא שְׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא וְשָׁרָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָא דְלָא סָמְכִית עָלַי אִשְׁתְּאֵלִת לְאִילֵּין דְּבֵית כַּרְסָנָה וְאָמְרִין נָהֲגִין הֲוֵינָא כְּנַשִּׁין תֶּבֵן מִן עֲרוּבָת שְׁמִיטְּתָא. וְכַד מְחַסְּרִין מַייתֵי מִן שׁוּרַיָּא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִתְנִיתָא אָמַר שֶׁהוּא מוּתָּר. דְּתַנֵּי הַצַּבָּעִין וְהַפַּטָּמִין לוֹקְחִין מוּרְסָן מִכֵּל מָקוֹם וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימוֹר אֲפִילוּ מִן הֶחָשׁוּד. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא. אִם אֵינוֹ חָשׁוּד הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁהוּא אָסוּר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן וּבַשְּׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע וּבָעֵץ כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם.

9לֹא נִמְצָא מְאַבֵּד אוֹכְלֵי בְהֵמָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹכְלֵי בְהֵמָה לָאָדָם. אָמַר רִבִּי מָנָא תִּיפְתָּר בִּקְדוּשַׁת שְׁבִיעִית בְּבִיעוּר וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.