תלמוד ירושלמי שבועות ה:ג

1משנה: הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ אָמְרוּ לוֹ תֶּן לָנוּ פִיקָּדוֹן שֶׁיֶּשׁ לָנוּ בְיָדֶךָ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי וְלֹא לְךָ וְלֹא לָךָ חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָאַחֲרֹנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

2הלכה: הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ כול׳. יָכוֹל אַף בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן לֹא עָשָׂה הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֵית כָּאן. אֶלָּא אַף בִּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן נַעֲשֶׂה הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע.

3אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי לָעְזָר וְהוּא שֶׁהִזְכִּיר שְׁבוּעָה תְחִילָּה וְסוֹף. דִּבְרֵי חֲכָמִים הִזְכִּיר שְׁבוּעָה תְחִילָּה וְלֹא הִזְכִּיר בַּסּוֹף. אוֹ הִזְכִּיר בַּסּוֹף וְלֹא הִזְכִּיר תְּחִילָּה עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד. הִזְכִּיר שְׁבוּעָה תְחִילָּה וְסוֹף עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן מְבִיא שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד עַל הַכֹּל. הִזְכִּיר שְׁבוּעָה בַּתְּחִילָּה וְלֹא הִזְכִּיר בַּסּוֹף מָהוּ שֶׁתָּחוּל שְׁבוּעָה עַל הָאֶמְצָעִיִים. אִיתָא חֲמִי. אִילּוּ הִזְכִּיר שְׁבוּעָה תְחִילָּה וְסוֹף שֶׁמָּא הִזְכִּיר בָּאֶמְצָעִיִים. וַתָּ מַר חָלָה וְהָכֵן חָלָה.

4רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדָקַיָיא בָעֵי. שְׁבוּעָה חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְמִין אֵין לָךְ בְיָדִי מָהוּ. כְּמִי שֶׁהִזְכִּיר שְׁבוּעָה תְחִילָּה וְסוֹף. מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה שְׁבוּעָה מִתְקַיֶימֶת אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אֵין לָךְ בְיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְמִין שְׁבוּעָה. כְּמִי שֶׁהִזְכִּיר שְׁבוּעָה תְחִילָּה וְסוֹף. מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה שְׁבוּעָה מִתְקַיֶימֶת אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אִין בִּשְׁבוּעַת בִּיטּוּי כֵן. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. שֶׁלֹּא אוֹכַל שְׁבוּעָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מֵבִיא אֶחָד עַל הַכֹּל. אוּף רִבִּי לָעְזָר מוֹדֶה. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כִמְזָרֵז עַצְמוֹ מִן הָאִיסּוּרִין. לֹא אַתְיָא דְלָא אָמַר הוּא לְשֶׁעָבַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי. שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי שְׁבוּעָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן מֵבִיא שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מֵבִיא אֶחָד בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד.

5רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אָמַר. שְׁבוּעָה חִיטִּין וְחִיטִּין אֵין לְךָ בְיָדִי. מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. לֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְלֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מְקוֹמוֹת הַרְבֶּה עָשׂוּ אוֹתָן כְּמִינִין הַרְבֶּה. אִילּוּ מַר. לֹא מאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. יֵאוּת.

6רִבִּי חַגַּיי בָעֵי. עֶשֶׂר שְׁבוּעוֹת אֵין לָךְ בְיָדִי. מָהוּ.

7רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. שְׁבוּעָה שְׁבוּעָה אֵין לְךָ בְיָדִי. מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוּכְלֶינָּה. וַאֲכָלָהּ. חַיָיב אַחַת. מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר זוֹ. הָא לֹא הִזְכִּיר זוֹ חַיָיב בְּכָל אַחַת וְאַחַת. אַף בִּשְׁבוּעַת בִּיטּוּי כֵן. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל נְבֵילָה וּפַת חִיטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כּוּסְמִין. מֵאַחַר שֶׁפָּטוֹר עַל הַנְּבֵילָה פָּטוּר עַל הַשְׂאָר.