תלמוד ירושלמי סוכה ג:ט

1משנה: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהִי לוֹ מְאֵירָה. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֶא אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ:

2הלכה: תַּנֵּי. אֲבָל אָמְרוּ. אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ וְעֶבֶד לְרַבּוֹ וְקָטָן לְאָבִיו. נִיחָא אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ. עֶבֶד לְרַבּוֹ. קָטָן לְאָבִיו. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן נְהוֹרַיי. כָּל שֶׁאָמְרוּ בְקָטָן כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. תִּיפְתָּר. בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ וְעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהֵא לוֹ מְאֵירָה. [וְעוֹד אָמְרוּ.] תָּבוֹא מְאֵירָה לְבֶן עֶשְׂרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבֶן עֶשֶׂר.