תלמוד ירושלמי תענית א:ז

1משנה: עָבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע שֶׁהֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. וּמַה אֵילּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבָּאֵילּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת. בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:

2הלכה: רִבִּי יוּדָן בִּרֵיהּ דְּרִבִּי חָמָא דִּכְפַר תְּחָמִין. כִּבְתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עַל שֵׁם שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּיבּוּר יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. וְלָמָּה בָאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּיָיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בָּאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּיָיא שִׁיעָרַיָיה רַבֵּיי.

3וּבַשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה. פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד. וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. מַה. פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד אוֹ פוֹתֵחַ אֶת שְׁנֵיהֶם.