תלמוד ירושלמי תענית ג:ו

1משנה: עַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת:

2הלכה: רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַתְרִיעִין עַל פְּרַגְיָא שֶׁלְפִּשְׁתָּן. מַה טַעַם. שַׁמָּה וְשָׁעֲרוּרָה נִהְיְיתָה בָּאָרֶץ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מַתְרִיעִין עַל הֶשָׁרָב. מַה טַעַם. קוֹדֵר הִילַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אוֹקִיר לְאַסְיָיךְ עַד דְּלָא תִצְטָרֵיךְ לֵיהּ. מַה טַעַם. הֲיַעֲרוֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם סִידַּרִתָּה תְפִילָּה [לֹא יְהֵא לָךְ צָרֵי עַיִן מִלְּמַעֲלָה. אֶלָּא הַכֹּל יְהוּא מְאַמְּצִין כֹּחֲךָ. וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִם סִדַּרִתָּה תְפִילָּה] לֹא תְּהֵא מֵיצַר פִּיךָ. אֶלָּא הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ.

3לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבֶּה אֶלָּא אֲפִילוּ כָנָף. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חָסִיל. שֶׁהּוא חוֹסֵל אֶת הַכֹּל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גּוֹבַיי. דּוּ גָבֵי דִינָא דְמָרֵיהּ. לֹא סוֹף דָּבָר חַיָּה רָעָה אֶלָּא אֲפִילוּ בְהֵמָה רָעָה. כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית שׁוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶב שֶׁלְמִלְחָמָה אֶלָּא אֲפִילוּ חֶרֶב שֶׁלְשָׁלוֹם. שֶׁכְּבָר עָשָׂת רוֹשֶׁם בִּימִי יֹאשִׁיָּהוּ.