תלמוד ירושלמי יבמות יב:ד

1משנה: הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה תַּחֲלוֹץ מִשֶּׁתַּגְדִּיל וְאִם לֹא חָלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה.

2הלכה: אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר וְאָמַר וְאָמְרָה. וְקִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָרָאוּי לְקִרְיָיה אֵין קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת וּשֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לְקִרְיָיה קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת.

3הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן הַכֹּל חַיָיבִין בְּרֵאָיָיה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַעַן יִלְמְדוּן. עַד כְּדוֹן בִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְמַעַן יִלְמְדוּן לְמַעַן יְלַמֵּידוּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא אָמְרָה. לֵית כְּלָלִין דְּרִבִּי כְּלָלִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חֵרֵשׁ הַמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם. וְסָבְרִנָן מֵימַר. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר חֵרֵשׁ. וְתַנִּינָן חֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֱרֵשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר וְאָמַר וְאָמְרָה. וְתַנִּינָן. חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ בוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלִין דְּרִבִּי כְּלָלִין.

4רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מַה בֵּין קָטָן מַה בֵּין קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ. אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. בְּרַם הָכָא וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו. מִּכָּל מָקוֹם.

5רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַיילוֹנִית.