תלמוד ירושלמי יבמות ה:ו

1משנה: גֵּט לְזוֹ וְגֵט לְזוֹ צְרִיכוֹת הִימֶּינּוּ חֲלִיצָה. גֵּט לְזוֹ וּבָעַל לְזוֹ צְרִיכָה גֶט וַחֲלִיצָה. גֵּט לְזוֹ וּמַאֲמָר לְזוֹ צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. גֵּט לְזוֹ וְחָלַץ לְזוֹ אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

2הלכה: כֵּיצַד עָשָׂה מַאֲמָר כול׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מַהוּ לְמַאֲמָרוֹ שֶׁיְּהֵא מַאֲמָר לְבֵן תֵּשַׁע. בִּיאַת גָּדוֹל גּוֹמְרָתוֹ מַאֲמָרוֹ קוֹנֶה וּמְשַׁיֵיר. בִּיאַת קָטָן גּוֹמֶרֶת מַאֲמָרוֹ קוֹנֶה וּמְשַׁיֵיר. מַה בֵּין בִּיאָתוֹ לְמַאֲמָרוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מַה בֵּין מַאֲמָרוֹ שֶׁלַּגָּדוֹל לְמַאֲמָרוֹ שֶׁלַּקָּטָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וּכְמַה דְאַתְּ אָמַר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וְדִכְוָותָהּ נַעֲשֵׂית חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אֵין חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּלוּם. וְלָמָּה עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. שֶׁכֵּן בִּיאָה בְגָדוֹל קוֹנָה בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. נַעֲשֵׂית חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּגֵט בְּגָדוֹל. וַחֲלִיצָה בְגָדוֹל אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶלָּא לְדַעַת.