תלמוד ירושלמי יבמות ח:ה

1משנה: הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם וְכֵן אַיילוֹנִית לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיָיבֶּמֶת. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.

2הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי כול׳. הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ כול׳. וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ כול׳. אֵי זֶהוּ סְרִיס חָמָּה. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁלֹּא רָאָתוֹ הַחַמָּה בְכוֹשֶׁר אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְסִירְסוֹ מִבִּפְנִים. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לָבוֹא בַקָּהָל וְאֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם. נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי סְרִיס אָדָם וְחוּמְרֵי סְרִיס חַמָּה בַּמַחֲלוֹקֶת.

3מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אִינִיָּא. לֹא אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְעוֹנְשִׁין.

4רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֶחָד סְרִיס אָדָם וְאֶחָד סְרִיס חַמָּה אֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. לֹא מְיַיבֵּם וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. דּוּ מַתְנִיתָא. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ. בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. אַנְדְּרוֹגִינֹס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ. בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִים לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת.