יוסף אבן יחיא על דניאל א:ד

1ילדים לאפוקי שלא יהיו בחורים וזה להיות׳ כלוח החלק המוכן לקבל כל הרשמים. למען יתחנכו באשר ילמדום עתה מחדש ויורגל טבעם בו. מה שאם היו בחורים היה קשה העתקם מההרגל אשר הורגלו בו כי הרגל על כל דבר שלטון ומנהג טבע שני.

2אשר אין בהם כל מום מחסרון אבר או התעוותו או השמטתו כי כאשר נמאס הקרבן והמקרי׳ בעל מום בעיני האלוה ית׳ ככה הקרב אל היכל מלך הוא נמאס אם מומו עמו כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. והטעם כי מי שלא שמרו אלוהו וטבעו מן הפגעי׳ הוא להמצא בו רוע התכונה ועל כן יאמרו המושלים בין הנוצרים כי לא היה מעולם שלם מי שהאלוה סימנו באות מומיי. וטובי מראה באיכות שיהיה מראיהם טוב בלובן ואדמימות בשיווי כפי טבע האינושיי ולא יהיה אדום הרבה נוטה אל האדומה אשר הוא מזג רע ולא שחור הרבה נוטה אל השחורה אשר גם הוא מזג רע וכן בשאר המראים וכאלו מראהו יורה על שיוויו מה שמהשיווי ימשך השלימות.

3ומשכילים בכל חכמה וגומר אחרי שיספר שלשת שלמיות גופיים סיפר עוד שלש שלמיות מהשכל. האחת שיהיו משכילים בכל אשר ילמדום והוא השלימות העיוני. והשנית שיהיו יודעי דעת והוא ההנהגה הטובה באדם ובבית ובמדינה ועשיית המלאכות ותחבולות המלחמה שהוא שלימות השכל המעשי. והשלישי׳ שיהיו מביני מדע שזולת אשר ילמדו בשלמו׳ השכל העיוני והמעשי. יוסיפו בשכלם חכמה ודעת בהבינם דבר מתוך דבר.

4ואשר כח בהם וגומר עוד סיפר שלימות אחר והוא שיהיו בטבעם גבורים ויהיה להם כח לעמוד בהיכל המלך לשרתו אשר הוא דבר גדול וקשה מאד ומסוכן כי עבודת המלכים נמשל לרכיבת הספינות כי כאשר זעף הים וסערת גליו הוא גדול ושם יראה מעשה ה׳ כי נורא הוא ככה חמת מלך מלאכי מות ולכן המשרתים אותם צריך שיהי׳ להם כח לסבול לבלתי ירוקו ויתעטשו ויצאו בנקביהם. ולסבול העמידה התמידיית ודברים רבים כאלה.

5וללמדם ספר. רוצה לומר שיהיה גם כן להם כח לסבול העיון בלמידת החכמות. כי העיון התמידיי מתיש הכח ולסבול העיון בלמידת לשון כשדים והוא רמז ללמידת הדתות והנמוסים והמלאכות ותחבולות המלחמה מהשכל המעשי אשר היה לבבליים בלשונם לשון כשדים.