קסת הסופר כד

1דיני בדיקת התפילין ואם נתקלקלו התפילין או הרבועות. ובו ו' סעיפים: תפילין שהוחזקו ככשרות מן הדין כל זמן שחיפוין שלם הרי הן כחזקתן ואינן צריכין בדיקה. ואין חוששין שמא נמחק בתוכן אות או שמא נקבו. ומ"מ נכון לבדקן מפני שמתקלקלין לפעמים מן הזיעה. ואם אינו מניח אותן אלא לפרקים צריכין בדיקה שני פעמים בכל שבע שנים. כי יש לחוש שמא נתעפשו. וכן אם נקרע החיפוי צריכין בדיקה. וכן אם נשרו במים. ומ"מ אם אין לו מי שיודע לבדקם ולחזור לתפרן יניחן כך בלא בדיקה שלא יתבטל ממצות תפילין:

2אם נקרעו קצת הכתים מבחוץ בין בשל ראש בין בשל יד (תשו' פ"י א"ח סי' י') פסול אבל אם מבחוץ הבתים שלמים רק שנקרעו בשל ראש מחיצות הפנימיות אם נקרעו כך שני בתים זה אצל זה פסול. אבל אם אינם זה אצל זה כגון ראשון ושלישי כיון שבית אחד שלם ביניהם כשר:

3אם נתקלקל ריבוען פסולין עד שיתקנם. וצריכין להשגיח על זה במאוד מאוד:

4אם נפסקו שתי תפירות זו אצל זו או שנפסקו שלש תפירות אפילו זו שלא כנגד זו הרי אלו פסולים מספק. וכל זמן שאי אפשר לו לתקנן וגם אין לו אחרים יניחן בלא ברכה:

5אם נקרעו הפרשיות הדין כמו בס"ת שנתבאר בסי' י"ח (ד"מ רס"י ל"ב) :

6אם נפסקה רצועה למעלה מן השיעורין שנזכרו בסי' כ"ג ס"ד לא מהני לה לא קשירה ולא תפירה. אבל למטה מן השיעורין האלו מהני להו קשירה או תפירה. וי"א כי רק כמה שמקיף את הראש ואת הזרוע לא מהני קשירה או תפירה אבל למטה מהני וי"א עוד דגם במה שמקיף את הראש ואת הזרוע קשירה היא דלא מהני אבל תפירה מהני והיא שתהא התפירה לצד פנים ולא לצד חוץ. ובשעת הדחק יש לסמוך גם על המקילים האלו שלא יתבטל ממצות תפילין. אבל לענין ברכה גם על הכשרים לפי הדעה האמצעית אין לברך עליהם. וגם יש להחמיר שלא לקשרן אלא לתפרן. והיכא דאפשר יש לתפרן דוקא בגידין. ואם נפסקה רצועה ברחבה ונשאר ברחבה פחות מכשעורה י"ל דרשאי לתפור בכל מקום וצ"ע גם בזה (פרמ"ג) (וע"ל סי' כ"ה סעיף ה' דאסור להפוך הקצוות של הרצועות) :