קסת הסופר כח

1דיני כתיבת מגילת אסתר ותפירתה ובו י' סעיפים: אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף. וצריכה שירטוט לכל השורות כמו ס"ת. ואין העור שלה צריך עיבוד לשמה וי"א שצריך עיבוד לשמה ויש להחמיר (מג"א) :

2וכן לענין צורות האותיות והקפת גויל וחק תוכות דינה כמו ס"ת. ונהגו גם לתייגה כמו ס"ת. גם צריכין לדקדק בה בחסרות ויתרות (מיהו בדיעבד אין לפסול משום חסרות ויתרות דאפי' השמיט בה הסופר באמצעה תיבות וקראן הקורא על פה יצא. אם נמצא בתיבת ליהודים ה"א יתרה אחר הוא"ו עיין בסי' י"ב סק"ב) וצריכין לעשות שיטותי' שוות. גם צריכין לכתבה מן הכתב ולהוציא כל תיבה מפיו קודם שיכתבנה כמו בס"ת:

3צריכין להניח בתחלה קלף חלק שיעור כדי להקיפה. ונוהגין שלא לעשות לה עמוד כלל לא בתחלה ולא בסופה:

4עושין כל פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות פסולה ויש מכשירין:

5עשרת בני המן מנהג מדינותינו לכתבם בדף מיוחד דהיינו בתחלת הדף איש בתחלת השיטה ואת בסוף השיטה וחלק באמצע. ואח"כ פרשנדתא מצד זה ואת מצד השני. וכן כולם. ובסוף הדף ויזתא מצד זה עשרת מצד השני. וצריכין להאריך בוי"ו דויזתא ויהי' ראשה כפוף קצת בזקיפה באלכסון למעלה כזה % (ט"ז ופרמ"ג) (וי"א דיאריך בקריאתה) :

6מה שנוהגין הסופרים לכתוב עשרת בני המן באותיות גדולות אינו מעיקר הדין שהרי לא נמנו במסורה בין האלפ"א בית"א גדולים. אך הסופרים נהגו כן לפי שעל הרוב כותבין את המגילות על דפין ארוכין ועשרת בני המן אינן אלא י"א שיטין וצריכין למלאות בהן את כל הדף וישאר חלק הרבה לבסוף או ריוח גדול מאוד בין שיטה לשיטה לכן כותבין אותיות גדולות למלאות את הדף. ואעפ"י שבדף אחר אין לעשות אותיות גדולות או קטנות כשאינו מקובל מבעלי המסורה לעשותן שאני הכא כיון שעשרת בני המן כתובי' בדף מיוחד בפני עצמן אין להקפיד אף שהדפין האחרים כתובים בכתיבה דקה ודף זה בכתיבה גסה. ומ"מ אם אין יריעות המגיל' ארוכות ולא יושחת תואר העמוד כשיכתוב בכתיבה בינונית קרוב לכתב של שאר הדפין מוטב לכתוב כתיבה בינונית (שערי אפרים שער ו' סעי' נ"ה) :

7ומה שנוהגין מקצת סופרים שבמקום שהשם הקדוש מרומז בראשי תיבות או בסופי תיבות עושים את האותיות ההן גדולות. יש למנוע מלעשות כן לכתחלה. ומ"מ אין לפסול את הכתובות כן וקורין בהן אפי' לכתחלה (שם) :

8מגילה שהיא נקודה או שכתובים בה הטעמים וכן אם כתב בה בדף הראשון הברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך. אבל לכתחלה אין מנקדין אותה ואין כותבין בה ברכותיה (לבוש) ואם הש"ץ אינו בקי בנגינה ואין שם מי שיודע להקרות לו מותרין לכתוב הטעמים במגילה או יקרא בלא טעמים (מג"א) :

9מגילה שכתבה בשמאל או שכתבה אשה או קטן יש פוסלין ויש מכשירין:

10תופרין את היריעות יחד בגידין כמו ס"ת ומניחין קצת שיור בראש היריעות ובסופן כמו בס"ת. ואם אין לו גידין כדי לתפור כולה אם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה ובלבד שיהיו משולשות. ומפני שיש בזה פירושים שונים צריך לצאת ידי כולם. ויעשה ג' תפירות בראשה וג' בסופה וג' אמצעיתה ותפירה אחת בחלק הרביעי מצד זה ותפירה אחת בחלק הרביעי שמצד האחר. והשאר יתפור בחוטי פשתן: