קשר גודל יט

1סימן יט. באמירת תחנונים. ידבר רש קצת דינים: א. אחר חזרת עמידה תכף יש לומר וידוי ונפילת אפים אף בשני וחמישי. האר״י ז״ל:

2ב. לא ירבה בויעבור פעמים רבות או וידוים. שם:

3ג. בכל וידוי צריך להתחיל אנא ה׳ או״א כו׳. מחב״ר סי׳ קל״א:

4ד. א״צ לפרט החטא ואם מתודה בלחש נכון לפרט החטא. סי׳ תר״ז:

5ה. צריך לשחות בוידוי כמו במודים. של״ה. ויען הדור יתום לא ישחה הרבה אלא מעט כדי שלא ילעיגו ויחטאו. כנ״ל:

6ו. צריך להתודות מעומד ואף אם הוא מתודה כבר ושמע לש״ץ שמתודה צריך לעמוד ולהתודות (סי׳ תר״ז) וגם למי שנוהג כהאר״י זצ״ל שלא להתוודות כ״א פעם אחת צריך לעמוד בוידוי׳ ארוכי׳ שמתודי׳ הקהל:

7ז. זקן או חלוש יכול להתודות ע״י סמיכה. בר״י סי׳ קל״א שם:

8ח. המנהג לומר וידוי אחר תפלת י״ח גם כשהוא מתפלל ביחיד. שם:

9ט. אין היחיד רשאי לומר ויעבור ולא י״ג מדות דרך תחינה אבל דרך קריאה בטעמי הפסוק שרי. סי׳ תקס״ה:

10י. יכול לומר סליחות כל שאינו אומר י״ג מדות וגם שרומז זכור לנו היום ברית שלש עשרה לית לן בה. בר״י סי׳ קל״א:

11יא. אין לומר סליחות בערבית כלל והוא חטא גדול והיושב בב״הכנ שנוהגים כך ישב בדד וידום או ילמוד מזמורים. בר״י סי׳ תקפ״א:

12יב. וידוי יכול לומר בכל עת לבד במוצאי שבת לא יאמר וידוי עד שיעבור חצות לילה. שם:

13יג. נפילת אפים יש ליפול על צד שמאל ולא יהיו פניו דבוקות תוך היד אלא על הזרוע שמאלי ויש סכנה אם יפול על ידו ולא יאמר פסוק ויאמר דוד אל גד. גורי האר״י זצ״ל:

14יד. אם בעודו נופל על פניו שמע קדיש או קדושה יכול לענות. מטה יהודה ועד״ה יש לפקפק:

15טו. נפילת אפים מיושב ואם הצבור אומרים תחנונים קודם נ״א ובצנעא נוהג כהאר״י ז״ל ואינו יכול לישב כי הקהל עומדים אומר נ״א ע״י סמיכה כנ״ל:

16טז. יכול לומר נ״א ביחיד ובכל מקום ואריך בין לפש׳ בין לסו׳. בר״י קל״א:

17טוב. אלו הימים שאין נופלים ע״פ. בר״ח ובחנוכה ובפורים וכל חודש ניסן ולא בי״ד באייר ולא בל״ג לעומר ולא מר״ח סיון עד י״ב ימים ולא בט״ו באב ולא בערב ר״ה ולא בערב יו״הכ ולא ממוצאי יו״כ עד סוף תשרי ולא בי״ד וט״ו שבאדר א׳. סי׳ קל״א ואחרונים:

18חי. כל יום שאין נופלים ע״פ אין נופלים גם כן במנחה שלפניו חוץ מער״ה ועי״כ. שם:

19יט. בבית האבל אפילו שאין שם אבל אלא מתפללים למנוחות נפש המת אין אומרים נ״א. שם ובר״י:

20כ. חתן כשבא לב״הכנ או שמתפללין בביתו אין נופלין ע״פ שבעה לנושא בתולה וג׳ לאלמן שנושא אלמנה. שם:

21כא. חתן בשחרית יום ח׳ אין נופלין ע״פ דז׳ ימים שלמים בעינן. מחב״ר בק״א סי׳ קל״א:

22כב. יום מילה אין נופלים ע״פ בב״הכנ אפי׳ שאין המילה נעשית אלא בבית אם יש אבי הבן או סנדק בב״הכנ סגי ואף אם אין אבי הבן בעיר או שמת. קרוביו הולכים לב״הכנ ומתפללים כמנהג ואין נופלים ע״פ. ת״ח ח״ג סי׳ ד׳:

23כג. אף אם נולד מהול כיון דמטיפים דם ברית ממנו אין נופלים ע״פ: הלק״ט ח״ב סי׳ קס״ח:

24כד. מילה בתענית צבור אין נופלים ע״פ אבל אומרים סליחות וגם וידוי ואין אומרים והוא רחום ואין בעל הברית אומר התחנונים אבל פרשת ויחל חייב לשמוע. בית דוד סי׳ שמ״ז:

25כה. במנחה אם מתפללים אצל התינוק א״א תחנונים. אחרונים:

26כו. והוא רחום צריך לאומרו בכוונה ומעומד אבל לומר בקול רם אינו עיכוב ונהרא נהרא ופשטיה. שם: