קוהלת רבה י:טו

1עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ, זֶה תַּלְמִיד שֶׁעוֹמֵד בְּמִשְׁנָתוֹ. אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת אֶל עִיר, לֹא הָיָה לוֹ לֵילֵךְ לְרַבּוֹ שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ תַּלְמוּדוֹ. דָּבָר אַחֵר, עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ, זֶה יִפְתָּח. אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת אֶל עִיר, לֹא הָיָה לוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל פִּנְחָס וְיָפֵר לוֹ נִדְרוֹ, אֶלָּא אָמַר יִפְתָּח אֲנִי רֹאשׁ וְקָצִין לְיִשְׂרָאֵל אֵלֵךְ אֵצֶל פִּנְחָס, וּפִנְחָס אָמַר אֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֵלֵךְ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, מִבֵּינֵי תְּרֵייה סָפַת הַהִיא עֲלוּבְתָּא, וְתַרְוֵיהוֹן אִתְחַיְּיבוּן עַל דְּמַהּ, יִפְתָּח נִשּׁוֹל אֵבָר אֵבָר וְנִקְבַּר, דִּכְתִיב (שופטים יב, ז) : וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד, וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת נִקְבַּר דְּאַתְּ אָמַר וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נִשּׁוֹל אֵבָר אֵבָר וְנִקְבַּר בִּמְקוֹמוֹ. פִּנְחָס מַה הִפְסִיד, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מָאתַיִם שָׁנָה, דִּכְתִיב (דברי הימים א ט, כ) : וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד עֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים ה' עִמּוֹ.