קוהלת רבה ב:א

1אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר אֲנַסְּכָה וַאֲנַסְּכָה, אֲנַסֶּה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וַאֲנַסֶּה בְּדִבְרֵי מִינוּת. אָנוּסָה מִדִּבְרֵי מִינוּת לְדִבְרֵי תוֹרָה. וּרְאֵה בְטוֹב, בְּטוֹבָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְהִנֵּה גַּם הוּא הָבֶל, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא וְהִנֵּה גַּם הוּא שִׂמְחָה, וְאַתְּ אָמַר וְהִנֵּה גַּם הוּא הָבֶל. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי אָמַר כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאַתְּ לָמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הוּא לִפְנֵי תּוֹרָה שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם לָמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב תַּמָּן (ירמיה לא, לב) : נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם. וְרַבָּנָן אָמְרִין עוֹד יִנָּתֵךְ יֵצֶר רָע לִפְנֵי יֵצֶר טוֹב. וּרְאֵה בְטוֹב, בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד כָּל שַׁלְוָה שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הִיא לִפְנֵי שַׁלְוָתוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אָדָם מֵת וּמוֹרִישׁ שַׁלְוָתוֹ לְאַחֵר, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כְּתִיב (ישעיה סה, כב) : לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב.