קוהלת רבה ג:טו

1מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אוֹמֵר לְךָ אָדָם אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, אֱמֹר לוֹ כְּבָר הוּא אוֹקְיָנוֹס כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם. וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וגו', אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם אֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת יָם יַבָּשָׁה, אֱמֹר לוֹ כְּבָר הָיָה, לֹא כָךְ עָשָׂה עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כט) : וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, וּכְתִיב: וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וגו', וּכְתִיב: וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם אֶפְשָׁר שֶׁאִלּוּ לֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, אֱמֹר לוֹ כְּבָר הוּא, הוּא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שֶׁלֹא חָטָא הוּא חַי וְקַיָּם. וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם אֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת לָנוּ אֶת הַמֵּתִים, אֱמֹר לוֹ כְּבָר הָיָה, כְּבָר הֶחֱיָה לָנוּ אֶת הַמֵּתִים עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ וְעַל יְדֵי אֱלִישָׁע וְעַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲלַפְתָּא, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא כְּבָר הִקְדִּים וְעָשָׂה מִקְצַת עַל יְדֵי נָבִיא בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת יָם יַבָּשָׁה, כְּבָר עָשִׂיתִי כֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ וגו'. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כְּבָר הָיִיתִי פּוֹקֵד עַל יְדֵי אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א) : וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וגו'. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כְּבָר הֶחֱיֵיתִי עַל יְדֵי אֵלִיָהוּ וֶאֱלִישָׁע וִיחֶזְקֵאל. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ לָכֶם, כְּבָר עָשִׂיתִי לָכֶם עַל יְדֵי דָּנִיֵּאל שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְדָנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, מו) : בֵּאדַיִן [מלכא] נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפְקֹחַ עִוְרִים לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּבָר עָשִׂיתִי עַל יְדֵי אֱלִישָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ו, יז) : וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר. וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לְעוֹלָם הָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, אַתְּ מוֹצֵא צַדִּיק רוֹדֵף אֶת צַדִּיק, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. רָשָׁע רוֹדֵף צַדִּיק, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. רָשָׁע רוֹדֵף רָשָׁע, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. מִכָּל מָקוֹם יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי נְהוֹרַאי, לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ דָּמָן שֶׁל נִרְדָּפִים מִן הָרוֹדְפִים, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן, הֶבֶל נִרְדָּף מִפְּנֵי קַיִן וְלֹא בָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ד) : וַיִּשַּׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. נֹחַ נִרְדָּף מִפְּנֵי דוֹרוֹ, וְלֹא בָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, א) : כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי. אַבְרָהָם נִרְדָּף מִפְּנֵי נִמְרוֹד, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז) : אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְאַבְרָם. יִצְחָק נִרְדָּף מִפְּנֵי פְּלִשְׁתִּים, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, כח) : וַיֹּאמְרוּ רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ. יַעֲקֹב נִרְדָּף מִפְּנֵי עֵשָׂו, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד) : כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻּלָּתוֹ. יוֹסֵף נִרְדָּף מִפְּנֵי אֶחָיו, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו) : עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, משֶׁה נִרְדָּף מִפְּנֵי פַּרְעֹה, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג) : לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו. דָּוִד נִרְדָּף מִפְּנֵי שָׁאוּל, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע) : וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן, שָׁאוּל נִרְדָּף מִפְּנֵי פְּלִשְׁתִּים, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א י, כד) : הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה'. יִשְׂרָאֵל נִרְדָּף מִפְּנֵי הָאֻמּוֹת, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו) : בְּךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר אַף בַּקָּרְבָּנוֹת כֵּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹר נִרְדָּף מִפְּנֵי אֲרִי, עֵז מִפְּנֵי נָמֵר, כֶּבֶש מִפְּנֵי זְאֵב, לֹא תַקְרִיבוּ לְפָנַי מִן הָרוֹדְפִים אֶלָּא מִן הַנִּרְדָּפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז) : שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז וגו'.