קוהלת רבה ה:ד

1טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר אֶלָּא מֵבִיא כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישָׁהּ וְשׁוֹחֲטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כג) : וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, אָמַר רַבִּי הוּנָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר וְלֹא שִׁלֵּם וּפָרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל וְטָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם וָמֵת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ, דִּכְתִיב (בראשית מח, ז) : וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק כָּל הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם לָבוֹא לִידֵי אַרְבַּע עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע. וְכֻלָּם לְמָדָם מִיַּעֲקֹב, עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ב) : הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב (בראשית לד, ה) : כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ, שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (בראשית לד, כה) : וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב וגו'. וְלָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (בראשית לא, א) : וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. אָמַר רַבִּי מָנָא, כָּל הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כב) : כִּי דָּרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן. אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, ד) : הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, לג) : וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם.