קוהלת רבה ז:יד

1בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, אִם נִזְדַּמֵּן לְךָ יוֹם טוֹב תְּהֵא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מִיָּד. וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה, רְאֵה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁתִּנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִין גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: תְּפִלָּה, וּצְדָקָה, וּתְשׁוּבָה. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב ז, יד) : וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְּלוּ וִיבַקְּשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. וְיִתְפַּלְּלוּ, זוֹ תְּפִלָּה. וִיבַקְּשׁוּ פָנַי, זוֹ צְדָקָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים יז, טו) : אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. וְיָשֻׁוּבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים, זוֹ תְּשׁוּבָה. וְאַחַר כָּךְ וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וגו'. רַבִּי מָנָא אָמַר אַף הַתַּעֲנִית, דִּכְתִיב (תהלים כ, ב) : יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה. לָמָּה, גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים.

2רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא פָּתַר קְרָיָיא בָּעֲנִיִּים וּבָעֲשִׁירִים, בְּיוֹם טוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ שְׂמַח עִמּוֹ, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה, רְאֵה הֵיאַךְ לְפַרְנֵס אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁתְּקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר. כָּךְ הָיָה רַבִּי תַּנְחוּם עוֹשֶׂה, אִם הָיָה לָמוּד לִקַּח לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר הָיָה לוֹקֵחַ שְׁתַּיִם, אֶחָד חֶלְקוֹ וְאֶחָד לַעֲנִיִים, שְׁתַּיִם אַגֻּדּוֹת שֶׁל יָרָק, אַחַת לוֹ וְאַחַת לַעֲנִיִּים. גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, אֵלּוּ עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ.

3רַבִּי אַחָא פָּתַר קְרָיָיא בַּתּוֹרָה, בְּשִׂמְחָתָהּ תִּשְׂמַח, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה, תִּהְיֶה מִן הָרוֹאִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה סו, כד) : וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא מִן הַנִּרְאִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה סו, כד) : כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת. גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, זֶה גֵּיהִנֹּם וְגַן עֵדֶן, כַּמָּה בֵּינֵיהֶם טֶפַח. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כּוֹתֶל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מַצִּיצוֹת זוֹ מִזּוֹ. רַבִּי לֵוִי פָּתַר קְרָיָיא, בְּיָמִים טוֹבִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ תְּהֵא שָׂמֵחַ וּמְשַׂמֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּקָּרְבָּנוֹת, אִם תָּבוֹא שָׁנָה בְּלֹא בַצֹּרֶת נְפַק לְכַרְמָךְ חָמֵי וַחֲדֵי, חֲמֵי אַתְּ לְזֵיתָךְ וַחֲדֵי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָאתִי פְּרַקְלִיט טוֹב לַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כט, לה) : בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.