קוהלת רבה ח:יז

1וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, הַרְבֵּה שָׁאֲלוּ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲמֹד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא יָכְלוּ, וּמַאי טַעְמָא בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם, זֶה שְׁלֹמֹה, יוֹם שֶׁאָמַר יָכוֹל אֲנִי לְהַרְבּוֹת וְלֹא לְהַטּוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, כְּתִיב (ישעיה מ, כג) : הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן, זֶה משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (דברים א, יז) : וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה אַתְּ דָּן קָשׁוֹת, אֲנִי אָבִיא לְךָ דִּין שֶׁתַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ יָכוֹל לָדוּן, וַאֲפִלּוּ הַנָּשִׁים, וְאֵין אַתְּ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ, אֵיזֶה זֶה, זֶה דִּינָן שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד. רַבָּנָן אָמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִתְגָּאֶה משֶׁה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר: וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, אִם הָיִיתִי סוֹבְרוֹ, וּשְׁמַעְתִּיו. וְאִם לָאו, וְהִשְׁמַעְתִּיו לֵאלֹהִים.