כל בו קטז

1קטז. תקנת רבינו גרשם וגזרת קדמונים

2שלא למסור חברו ולא ממונו בידי גוים ושלא להביאו בערכאות שלהן אפילו לעשות שלום בין אדם לחברו אם אין לו הפסד גדול. כל מקום שיש חרם ב״ד אם עבר איש דרך לשם ובא חברו והזמינו לדין על פי החרם לפני עדים אפי׳ בשוק חלה עליו החרם עד שיבא לב״ד ואפי׳ שלא בפני עדים חלה עליו התקנה דלא אמרו סהדי אלא לשקר אלא שאין כותבין סרבנות אלא בעדים ואחר טענותיו אם רצה הנתבע ילך לו לדרכו ואין צריך להמתין עד שיפסקו לו דינו ועל התובע לחזר אחר השלמת פסק דינו ולהביא הפסק.

3והחרם ששם רבינו גרשון שלא לישא שתי נשים אין להתירו רק במאה אנשים משלשה קהלות ומשלשה ארצות כגון ארגו״ן לומברדיא״ה צרפת גם הם לא יסכימו עד שיראו טעם מבורר להתיר וגם באותו ענין שתהא מבורר אבל חרם של תקנת קהלות משדוכין אין צריך מג׳ ארצות.

4ותשומת יד בלא קבלת חרם יש חרם קדמונים לקיי׳ התשומת יד אך יש להתירה בשלשים ובכלן אין רשאין להתיר עד שיראו טעם מבורר ותהא כתובתה צרורה ומונחת ביד נאמן במשכונות או במעות. והחרם שמקבל איש כמו כן מאה אנשי׳ להתירה אך אין צריך מג׳ ארצות. וכשאדם מזמין את חברו לדין וחברו מסרב אינו יכול לבטל תפלת יוצר ולא מנחה אלא אם כן בטל שלשה פעמים רצופים ואין יכול לבטל תפלה אלא בבית הכנסת אשר הוא שם אבל אם בטל שלשה תפלות רצופות יכול לבטל לכל בתי כנסיות.

5ואם אדם משאיל בית הכנסת לרבים ויש לו ריב ומצה עם אדם אינו רשאי לאוסרה לאותו אדם אם לא יאסר לכלם. ומי שאבדה לו אבדה יש בידו כח להכריח הקהל להושיב החזן עד שיכנסו כלם בחרם שכל מי שידע ממנה שום דבר יודיע לאחד צנוע מאנשי העיר ואין אדם יכול לומר לא אכנס אך אבא לבית דין. וכן נמצא בספר ברזילי כי תקנת גאונים היא.

6ואם עושין בני העיר תקנת עניים או תקנה אחרת ורוב בני העיר מן המהוגנים מתרצין בדבר אין האחרים יכולין לבטל התקנה ולומר נבא עמכם לבית דין כי אין לישב בית דין בדבר כי הכל לפי ראות עיני טובי העיר. ומנהג קדמונים הוא או לפי צורך שעה. וגם אין לנפקד לעכב ספרים אצלו בשביל שום תביעה שיש לו על המפקיד על כל זה יש חרם קדמונים. ורבינו תם הוסיף שלא לעכב כל פקדונות רק מלמד תנוקות שיכול לעכב ספר שלומד.

7ואדם שהטילו עליו מתנה ובאו לגבותה על ידי הפקיד או השר אין לו כח להזמין הגובה לבית דין ולא המטיל עד שיפרע מה שהטילו עליו במעות או במשכונות ואז יוכל להזמין מי שעשה לו שלא כדין ואפילו קודם שיפרע המתנה אם רואה אדם שהמטיל עושה לו שלא כדין וכשורה מן המתנה עצמה יש לו כח לבטל התפלה ולהיות קובל עליו ויעשה לו כשורה לפי ראות עיני הקהל. המטיל יקח ויגזול כל אשר לו על ידי גוים וכל אשר לו יהיה ביד גוים ויאמר כי בשביל המתנה הוא לוקח.

8ואם אנשי כפרים שאין להם מנין בעירם באין במקו׳ קהלה ומביאין נרות של שעוה שקורין צירי״ש שמדליקין ביום הכפורים יניחו המותר באותו בית הכנסת שהיו נדלקין ביום הכפורים ואם יעשה שנים האחד יניח במקום שנדלק והאחר ידליק בעירו במקום שמתפלל שם ביחיד.

9וידע הרואה כי מכל אלה יש חרמות חמורות מגאוני עולם. וכל הנדרים שאדם נודר בבית הכנסת ישלם באותה שנה אם יש מנין קבוע. וגם נדרי ספר תורה אם יש איש שיתבע אותם חייבין לשלם. ומשנכנס אדר לסמוך לניסן עד הפורים כל העוברים תוך עיירות וכפרים אם יש לשם מנין קבוע יש חרם קדמונים לפרוע מעות פורים לחלק לבני העיר אם ישאלם לו אחד מבני העיר ואם אין לו תובעין לא חלה עליו החרם.

10ואם יש בבית הכנסת מנין מצומצם והתחיל החזן להתפלל אין אחד מהן רשאי לצאת עד שיגמור החזן תפלתו ואם עבר ויצא והתחיל קדיש או ברכו או קדושה אומר ה״ר נסים כי מאחר שהתחיל יגמור בלא מנין וכל אלו היוצאין ועוזבין החזן בלא מנין עליהם הכתוב אומר ועוזבי ה׳ יכלו. ועוד אמרו כי יש חרם שלא לבטל תפלה משבת ויום טוב מתביעה שאדם תובע לחברו אם לא בטל כבר שלשה תפלות רצופות ואם בשביל תקנת הקהל אפילו לכתחלה מותר. ואומרים הגדולים כי מקום שנכר שהיה שם אדם גדול בעיר מאז מסתמא יש חרם מבית דין ודנין אותה כן.

11ואם נתן גט לאשה בעל כרחה ונשאת האיש פטור ואינו עבריין. נתן גט מרצונה ונמצא פסול יכול לחזור וליתן לה בעל כרחה. ואם ירא אדם פן ילשינו אותו במרוצה יכול לבטל מנחה ואפילו בשבת ויום טוב עד שיעשה לו דין. מלשין יכולין להכריחו בכח חרם לומר מה שאמר לפני טובי העיר ואם נראה להם שיש לו לסלקו מיד יסלקוהו ולא יאמר אלך לבית דין.

12גם מהתקנות שלא לשכור מגוי בית שדר בו חברו בלא רשותו עד מלאת לו שנה אחר יציאתו אמר הדר לגוי שכרהו לי בפחות ששכרה כבר ולא הוזלו הבתים בשכרותם ולא אמר אמתלא למה הוא רוצה לפחות השכרו׳ ובא אחר ושכרה בשומא שנה שעברה או ביותר אין בזה תקנת החרם.

13והעובר חרמות על בית דין להכריח העבריין לתקן המעוות ושלא לסרב ליכנס בחרם להביא המעשר אל בית האוצר רק שעמד בעיר חדש ואחר יכריח את כלם אם יש מנין בעיר רק שלא יהיה היחיד המכריח את כלם. מקבל צדקה ומי שאין לו לשים בעולין אשר בעיר יכול להכריח אחרים אך לא יהיה גבאי. ושלא להוציא טלית או מחזור מבית הכנסת בלא רשות בעלים.

14חרם קדמונית. שלא להכות חברו ומתירין לו החרם קודם שיתמנה בעשרה על מנת שיקבל עליו לעשות צואת בית דין או מה שיעשו טובי העיר ותקן רבינו תם על המכה כ״ה דינר ונ׳ דינר כשהכהו בבית הכנסת חזר מוכה והכה מכהו אבד זכותו ואשה וקרוב נאמנין בזה הדבר וכן בכל קטטה שאין שם אנשי׳ להיות עדים מוזמנים בדבר פתאום. וכן מסור ואף משומד נאמנים עליו לפי שאין שם עדים כשהלשין.

15ושלא לקרוע גליון ספר לכתוב. ושלא לביש בעל תשובה מעונו בפניו. ושלא ליקח גביע או תועבה או בגדים צואים או ספר תפלות תועבה ומשמשיה ושלא לראות בכתב ששולח אדם לחברו בלא ידיעתו ובלא רשותו.

16ותקנת חרם קדמונית. שיעשו דין בהזמנת העיר הקרובה ולא יצטרך לילך למרחוק לרב גדול ולא יוסיף להוסיף מנה על מנה והזמנה שילך לאחת מג׳ עיירות הסמוכות שיש שם ב״ד. ואם חשוב הקרוב ילכו לחשוב ואם יסרב החשוב לעשות הזמנה ואם אין הנתבע בישוב השליח נאמן שהראה לו ההזמנה כשנים. בעל בעיר ואשתו שואלת מזונות או אינו בעיר יטילו חרם על היודעים משלו ואפילו פקדון ויפסקו לה מזונות על אלו וכל שכן שיקבל הבעל החרם. נשלמו התקנות הגונות. מבעלי תרומות. שבח לדר מרומות.