כל בו קלו

1קלו. דין הנותן מתנה ודינים אחרים

2הנותן מתנה לאדם בעדים ובקנין בין לבנו בין לאיש אחר אינו יכול לחזור בו. ומה שעשה עשוי ואינו חוזר כלל:

3אשת איש ואיש שאמרו עברנו עברה זו אין שומעין להן מפני שנשאה בו עיניה אבל האיש ילקה והאשה לא תלקה אבל יושבת תחת בעלה שאם תלקה תהיה אסורה לו. ואם מעיד אפי׳ עד אחד על אותו שהודה על עצמו שעבר באשת איש מפרישין אותה מבעלה בגט ומלקין אותה מכת מרדות ומגלחין את ראשן:

4ואיש שעבר עם חמותו אין מפרישי׳ בתה ממנו אלא מלקין אותו ואינו מדבר עם חמותו לעולם.

5ואיש שגרש את אשתו וזנתה מותרת לחזור לו אבל אם נשאת אסורה לו לעולם.

6מי הם הראויין לירש אין האשה יורשת לפרי בטנה אבל האב קודם לכל יוצאי ירכו. ובני האחין קודמין לבני האחיות בנחלה. בן לעולם קודם לבת וכל יוצאי ירכיהם של אחים קודמין לאחי האב. ולעולם האיש יורש את אשתו.

7לעולם האשה שנפרעת מכתובתה צריכה כתב פרעון מב״ד שאם אין לה כתב פרעון האשה נתבעת ונפרעת ואינה יכולה למכור ולא ליתן במתנה שום דבר מפני היורשין שיש להם לומר משל אבינו היה. אבל אם היה כתב פרעון בידה מב״ד יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה בדבר שלה בין למכור בין ליתן במתנה.

8ולהלוות לעברין במזיד ברבית שמעתי מרבותי שאסור אם אינו משומד דשביק התרא ואכיל אסורא דאז הוא מותר אבל במשומד לתאבון רבית שלו אסור.