כל בו עד

1עד. תקון המשים בנו לתלמוד תורה

2נהגו כשאדם מכניס בנו לתלמוד תור׳ שכותבין לו האותיות על קלף או על לוח ומרחיצין אותו ומלבישין אות בגדים נקיים ולשין לו חלות בדבש וחלב ומביאין לו פרות ומיני מגדים ומוסרין אותו לתלמיד חכם להוליכו לבית הספר ומכסה אותו תחת כנפיו ומוליך אותו לבית הספר ומאכילין אותו מן החלות בדבש וחלב ומן הפרות ומיני מגדי׳ ומקרי׳ אותו האותיות ואחר כך מחפין אותן בדבש ואומ׳ לו שילחוך הדבש מעל גבי האותיות ואחר כך מחזירין אותו לאמו.

3וכשמתחיל ללמוד תרה מתחילין לו תורת כהנים בספר ויקרא ועושין לו סעודה של שמחה לפי שדומה לאביו כאלו מקריבו לפני הר סיני כדכתיב ביום הזה באו מדבר סיני אמרה תורה כל יום ויום יהיו בעיניך דברי תורה כאלו היום נתנו כדכתיב ביום הזה ולא כותב ביום ההוא.

4ומה שמאכילין אותו פרות ומיני מגדי׳ זכר למעדנים שנתעדנו ישראל במדבר כגון מן ובאר ושלו. ומה שלשין בו חלות בדבש וחלב זכר לויניקהו דבש מסלע וכתי דבש וחלב תחת לשונך. ומה שמתחילין לו בספר ויקרא שכן אז״ל מתחילין לתינוקות בספר ויקרא לפי שאמר הקדוש ברוך הוא יבאו טהורים ויעסקו בטהרות ומעלה אני עליכם כאלו הקרבתם לפני קרבן.

5ויש שמחזרין לתלמיד חכם להוליכו לבית הספר שכן במתן תורה חזר הקדוש ברוך הוא על משה שהיה אדם גדול וענו מאד ומה שמחפה אותו תחת כנפיו לחנכו בתורה דרך ענוה וצניעות שכן כתוב ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו וכל כך למה כדי שתתקיי׳ התורה לדורות עולם שמעשיהם של צדיקים קימים לעולם. ומה שמחפין האותיות בדבש אחר שקרא אותן ומלחכין אותו אליו שיהיו דברי תורה בפיו כדבש למתוק שנאמר ותהי בפי כדבש למתוק.

6ויש שמקפידין שאין מניחין ללוש החלות אם לא בתולה כמו שמצינו שהקפיד הקב״ה בפולטת שכבת זרע בנתינת התורה דכתיב שלשת ימים אל תגשו אל אשה.

7ומה שמפתין אותו בתחילה ואחר כך מכין אותו ברצועה שכן במתן תורה בתחלה כתוב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כלומר אין עליכם אלא קבול שכר ולבסוף כתוב זובח לאלהים יחרם. מחלליה מות יומת ושאר עונשין. ומרגילין התינוקו׳ לנענע גופן בעת הלמוד כמו שכתוב במתן תורה וירא העם וינועו וזהו שאמר דוד עבדו את ה׳ ביראה וכן אמר שלמה כמו שכתוב שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר ואמרו ז״ל אל תקרי שושנים אלא ששונים ואל תקרי מור עובר אלא מר עובר שצריך בתלמיד שיהיה עומד באימה וביראה לפני הרב.

8ומנין שכל המעשים האלו תלוין בנתינה שנאמר והודעתם לבניך. וכתיב יום אשר עמדת מלמד שביום שאדם מכניס בנו לתלמוד תורה הוא לפני ה׳ כיום שעמדו ישראל בחורב. המנהג הזה היה מנהג קדמונים והיו נוהגין אותו זקני ישראל בירושלם ועוד היום נוהגי׳ אותו במקצת מקומות.

9ועוד היה מנהג טוב ויפה בירושלים שהיו מחנכין בניהם ובנותיהם להתענות ביום התענית כבן ג׳ וכבן ד׳ עד עצומו של יום ומד׳ ועד ה׳ היו מחנכין אותן להשלים. ואחר כך אביו סומכו ומקריבו לפני כל זקן לברכו שיזכה לתורה ולחפה ולמעשים טובים. וכל מי שהיה בעירו גדול ממנו היה עומד ממקומו ועומד לפני הגדול והיה משתחוה לפניו שיתפלל בעדו ללמדך שהם נאים ומעשיה׳ נאי׳ וכל יצר מחשבותם לשמו יתעלה. והיו מוליכין בניהם הקטנים בבתי כנסיות כדי לחנכן ולזרזן במצות.