כל בו צה

1צה. דין פדיון פטר חמור

2מצות עשה על כל אדם לפדו׳ פטר חמור בשה. ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לערפו בקופיץ מאחוריו. ולא ימיתנו במקל ולא בקרדום ולא במגרה וכיוצא באלו אלא בקופיץ.

3ואין פודין אותו רק בשה כשבים ושה עזים לא במין אחר ופודין בשה בין בזכר בין בנקבה בין בתמימים בין בבעלי מומין בין בקטנים בין גדולים. ואם אין לו שה פודין אותו בשוויו ונותן דמיו לכהן. ויש לו לפדותו בשה שוה דינר. ואם נותן שוויו עין יפה לא יפחו׳ מסלע. עין רעה מחצית סלע. בינונית שלשה זוזין אבל מן התורה בכל שהוא.

4ושתי מצות אלו נוהגות בכל מקום ובכל זמן ומצות פדיה קודמת למצות העריפה. והשה שפודין בו לכהן.

5והפודה פטר חמור חברו הרי הוא פדוי. פטר חמור עד שלא נפדה אסור בהנאה ואם מכרו קודם לכן דמיו אסורין ואם מת קודם לכן הרי זה יקבר ואפי׳ לאחר עריפתו אם לא נפדה. ואם לא רצה לפדותו ונתנו לכהן אסור לכהן להשתמש בו עד שיפדנו בשה ויקח הכהן השה לעצמו או יערפנו ויקבר.

6מאימתי חייב לפדותו משנולד עד שלשים יום. אם רוצה לפדותו פודה ואם לערפו עורף.

7כהנים ולויים פטורין מפטר חמור וכמו כן כהנת ולויה ואפילו נתעברו מישראל.

8והלוקח עובר חמורו של נכרי או המוכר עובר חמורו לנכרי אף על פי שאינו רשאי פטור מן הבכור ואין קונסין אותו על זה. היה הנכרי שותף באם או בולד אפילו לא היה לו רק חלק אחד מני אלף בו פטור מן הבכורה. היה לנכרי בו או באמו אבר אחד שאלו יחתך יהיה בעל מום לגבי מזבח פטור מן הבכורה וכן המקבל חמור מן הגוי להיות מטפל בו ויהיה הולד ביניהן או הנותן חמור לגוי בדרך זה הכל פטור מן הבכורה.

9גוי שהפריש פטר חמור מודיעין אותו שאינו חייב והרי פדיונו מותר בגזה ובעבודה.

10פרה שילדה כמין חמור פטור.

11חמור שילדה שנים חייב להפריש אחד מהן לכהן ילדה זכר ונקבה מפריש טלה אחד כדי להפקיע קדושה ממנו ויהיה מותר בהנאה אבל הטלה לבעלים שהרי ספק אם נולד הנקבה תחלה והמוציא מחברו עליו הראיה.

12שתי חמורים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן ב׳ טלאים לכהן. זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן טלה אחד לכהן. ילדו ב׳ נקבות וזכר או ב׳ זכרים וב׳ נקבות אין כאן לכהן כלום ואינו צריך להפריש טלה לעצמו לפי שיש כאן ספקות הרבה.

13אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו לו ב׳ זכרים ונתערבו נותן חלה אחת לכהן.

14ישראל שהיה לו פטר חמור ודאי בתוך ביתו שנפל לו מבית אבי אמו כהן ואותו אבי אמו כהן נפל לו מבית אבי אמו ישראל הרי זה מפריש עליו שה והוא שלו. נשלמו הלכות פדיון בכורות ת״ל.