קומץ המנחה א:טז
קומץ המנחה · Kometz HaMinchah 1:16
Open in the reader →1אמרו פילוסופים הקדמונים כי רצון האדם רק לטוב, ומה שיפעול רע. מהם אמרו שהוא כפי הטוב שבו כמו שיגנוב למלאות ביתו כסף ורצונו רק לתכלית הטוב. ומהם אמרו שהוא טוב מדומה שזה מדמה שהוא טוב מה שאינו. ואריסטו השיג עליהם. אבל האמת כדבריהם וכדברי שניהם. זה בתחלה וזה בסוף כמו שאז"ל (ע"ז ו) לא עבדו ע"ז אלא להתיר עריות. ולבתר דאביקו כו' כמ"ש (יומא פ"ו:) עבר ושנה נעשית לו כהיתר. טוב מדומה וזה הוי מושכי העון וגו' חטאה, שבתחילה עון מזיד שיודע שרע רק בעבור מעט הטוב שבו שהוא שוא שבאמת אינו טוב כלל. אבל אחר כך חטאה. שוגג טוב מדומה בלי רע כלל. הוי האומרים לרע וגו' בתחילה אומרים כל רע מעורב בטוב וטוב ברע ויודעים שרע רק עושים כפי הטוב שבו. הוי חכמים וגו' כי דעת פילוסופים הנזכרים שאין מציאות באמת אלא לפי הרצון וכן טוב ורע לפי הרצון ולמי שמדומה טוב הוא טוב ונתנו החכמה וההכרה בטוב ורע לכל אדם. והוא נגד התורה. וזהו אחר כך הוי חכמים. ולפי שהם אחר כך שוגגים שאצלם מדומה לטוב דומה לשיכור שאה"ח אינו מחויב עונש על מה שעשה בשכרותו רק על מה שנשתכר. זהו הוי גבורים וגו'. מצדיקי רשע עקב שוחד. עקב הטוב שבו. ואחר כך צדקת צדיקים יסורו ממנו. שיחשבו שהפכו טוב גם בלא שוחד לפי שהטוב כפי הרצון ורצונו שאינו טוב: