קומץ המנחה ב:יא
קומץ המנחה · Kometz HaMinchah 2:11
Open in the reader →1צדיק הוא המוגדר על פי שורת הדין והוא הכובש את יצרו ואין מניחו להתפשט במוח לב כבד. אבל לא נצחו עדיין שיוכל להמשיך עליו גם אור מקיף כי עדיין לא שלם באור פנימי הקודם והוא דבוק בתורה לבד כמשנ"ת לעיל אות ח' ומתנהג על פי התורה שכוללת גדרים במחשבה דבור ומעשה. וזה מדרגת יוסף הצדיק ובנימין הצדיק זרעא דרחל עלמא דאתגליא כמ"ש במקום אחר וחסיד הוא כדוד המלך ע"ה שקרא לנפשי' חסיד דמלך הוא המנצח והא כשכבר נצחו ליצר שהרגו בתענית כדרז"ל (סנהדרין) (ולכן אמרו בדוד המלך ע"ה שגילה גופו בשביל כבוד שמים מה שאין כן בית שאול שהם מזרעא דבנימין כמ"ש במקום אחר כי הצנע לכת הוא רק מדרגת צדיק ולכך נח היה צריך להיות צנוע בתיבה כמדתו. מה שאין כן חסיד אינו חושש לכל העולם כולו שזהו מדת מלכות שמולך על כל הברואים. וזהו תשובת דוד למיכל ד' אשר בחר בי וגו' ועם האמהות וגו') כי עיקר הניצוח בהעדר תאוות וזהו תענית, וידוע דתכלית מדרגה אחת הוא התחלת מדרגה אחרת כידוע דקצה של כל העולם הוא ראש של עולם השני וכמ"ש בפרקי דר"א ומדרש כונן ערקסי זה אחוזים בזה ע"ש. בכל ארצות וברואים ועולמות וממילא הוא התחלת הדביקות במה שלמעלה מן התורה ואז עושה לפנים משורת הדין כי יוצא מגבול וגדר התורה כי חסיד לשון חסד רצה לומר הפקירות בלא גבול כידוע דחסד הוא התפשטות עד אין קץ כמ"ש דרכו דגומ"ח דרדיף בתר דלים (שבת ק"ד) ואינו מוגדר בגדר שזהו נקרא שורת הדין וזה ענין נח. ואברהם שהי' חסיד כמש"כ (ילקוט תהלים) על אז דברת בחזון לחסידך ולכך הובטח בנתינת הארצות לו. ונח איש צדיק וגו' וזהו ענין התיבה שהוא הגדרה שלא יראה ברע וכמ"ש בזוהר נח ס"ג א' דנח וכן ישראל ביציאת מצרים אל יצא איש מפתח ביתו יעוש"ב. והיינו דשם גם כן הללו עובדי ע"ז כו' שלא היו בניצוח בלב לגמרי שהלב מקור החיים ובאר מים חיים אין לו גבול אבל המוגדר הוא מוגבל כי כל גדר יש לו גבול ולכך צריך שמירה והגדרה מראיית העין כי עין רואה ולב חומד כידוע שכר עבירה עבירה. שהעונש והעבירה הכל אחד דלכן אמרו דכל העונשין מדה כנגד מדה משום דהכל אחד ממש הוא פסולת איזה מדה ממדות עליונים בגוון זה הוא מעשה עבירה ובגוון זה הוא עונש כידוע, ולכך צריך הגדרה והצנע גם כן מן העונש הבא: