קומץ המנחה ב:כט

1התיבה הוא הגדרת חלק המעשים ולכן אמר קינים תעשה כידוע המשל מהרב ז"ל כשאינו מתעסק בהמקור שהוא הלב צריך על כל פרט עבודה אחרת. וזהו קנים לכל פרט כח וכח חדר מיוחד ועסק מיוחד, וכפרת לשון כפרה שהזפת סותם הנקבים והפרצות ורצה לומר שיכפר על מה שכבר פרץ במעשיו וכמ"ש (משלי טז) בחסד ואמת יכופר עון. צוהר י"א חלון הוא הארה חיצוניות וי"א אבן טובה הארה פנימיות נגד מוח ולב מוח הוא אור מקיף מן השם יתברך ולב אור פנימי כמ"ש הכל בידי שמים (רצה לומר חכם או טיפש שהוא מן המוח) חוץ מיראת שמים שהוא בלב כמ"ש ביומא (עב:) ולמעלה כשעבר כל המדרגות עד שנשתלם במעשה ואין צריך לקינים רק אל אמה תכלינה כמדת האדם גברא באמתא צריך שיהיה מוגדר בתיבה מאחר שהוא מצד כח המעשה ולא מן הלב. ופתח התיבה היציאה מן ההגדרה הוא מן הצד שאין ההגדרה במעשים עד התכלית מביא גם שלימות הלב כי שמא לכך נוצרת לאכפייא כמ"ש (ב"ב טז) בראת צדיקים כו' רק הפתח מן הצד ומי שאורו עיניו יוצא מן הצד בעודו למטה מה שאין כן למעלה מעלה שם אין הפתח (וגם רצה לומר ההתגלות מן ההצנע לכת לא יהיה זה המטרה מעבודתו להתגלות ולהנהיג העולם כמ"ש במקום אחר כי נח לא היה מנהיג העולם ומוכיחם רק יושב אוהלים בביהמ"ד שלכן משפטו גם כן התיבה וכמ"ש רמ"א וכמ"ש ז"ל בנח את האלקים וגו' רצה לומר במקום שהוא השראת אלקותו ד' אמות של הלכה וכל מיני הגדרה אבל אברהם התהלך לפני וגו' מאיר לפניו שכ"מ שהי' הולך בעניני זה העולם היה מגלה ומפרסם האלקות בכל חמדות העולם) ואורך התיבה ממזרח למערב נגד טוב לשמים דשכינה במערב וכן במזרח כמ"ש בב"ב כ"ה. ומדתו ש' ק"נ לכל צד שכך מספר המדרגות לטהרה כמ"ש במקום אחר על ק"נ מקוה טהרה דים של שלמה מדרגות לטוב לה' שהוא המטהר אתכם (וכן ק"נ אלף מקוה טהרה מחזקת התיבה כי אלף הוא הריבוי העצום כמ"ש יוסף עליכם אלף וגו' וכמ"ש במקום אחר ע"ד זוהר ויצא (קס"א א') ע"ש. כי ההגדרה למי שאינו עדיין בר לבב צריכה בתכלית הרבוי) ק"נ למזרח זריחות האור וק"נ לשקיעה כידוע ע"פ שבע יפול צדיק דירידה צורך עלי' וכמו ששמעתי ע"פ לא אוכל לצאת ולבוא דאם אין יציאה אין ביאה. והשכינה בשניהם כמשפט הכדור מדרגה אחרונה דשקיעה הוא התחלת הזריחה וכידוע מענין החיות רצוא ושוב ונעוץ סופה בתחלתה (ומקום הטוב לשמים בקו האמצעי בין ב' הקצוות דזריחה (יתירה טעות קרח כנ"ל אות כ"ז) ושקיעה והעדר גמור) ודור המבול חטאו בשניהם גזל ועריות. ונגד רע לשמים ויגברו המים ק"נ יום ויחסרו המים מקצה ק"נ יום. וישוב העולם בין צפון לדרום לכך טוב לבריות נגד הרוחב בין צפון לדרום שהמעורב בין הבריות צריך להיות ממוצע בין צפון שהוא הקור המושך עצלות ועצבות והעדר ההתחברות להחום הדרומי המושך קנאה ורציחה וכעס רק מקום הטוב לבריות בקו האמצעי ומדתו כמדת גודש דים של שלמה (כמו ששמעתי דנ' מזמורי שלמה המלך ע"ה במשלי שה"ש וקהלת הם גודשא דק"נ מזמורי תהלים שהם נגד יש"ש. והגם דבפרק קמא דעירובין (יד) אמרו דגודשא ע"ה [היינו דשם מבואר דגודשא שליש מלבר ממילא היה צריך לכאו' ע"ה מזמורים מן הק"נ שבס' תהלים] זהו כשנטפל לים אבל הכלי שצריך לגודשא בפ"ע די שיחזיק נ' והגודש כ"ה הרי ע"ה וק"ל) כי גוף הכלי טוב לשמים (מדרגת דוד המלך ע"ה. ובימי שלמה המלך ע"ה נשלם הטוב לבריות איש תחת גפנו וגו') והוא כולל ג' קצוות מזרח ומערב וצפון שהם תיקון ג' מדרגות נר"נ שבזוהר לך פ"ג ב' וש"מ. ונגד ג' עולמות אצילות בריאה יצירה. ועשי' נגד הגוף הוא שלימות הטוב לבריות והוא מדרגת אברהם אבינו ע"ה בגמ"ח כידוע ומדרגת אברהם אבינו ע"ה בנגב וכמ"ש ויסע וגו' וכמ"ש בזוהר הוא רק קצה א' (ולכך הוא שליש מטוב לשמים) ואינו רק לצד א' ולא נ' לכל צד. וכל תיקון טהרה הוא נ' ימי טהרה כמ"ש בזוהר (זוה"ק פ' אמור צ"ז ע"ב) כי צריך להיות מזוקק שבעתים זפ"ז ובחמשים היא הטהרה (וטוב לשמים ג' פעמים נ' כנ"ל). וקומה נגד יעקב קו אמצעי בהתפארות דקדושה נגד רדיפת כבוד והגבהת קומה מדתו ל' אמה לכל א' י' אמות כקומת הלוים כמ"ש בשבת צ"ב א' עובדי עבודה צ"ל קומה שלימה כדרך שאמרו ביהושפט ויגבה לבו בדרכי (וגו') שצריך על ידי זה להתרחק מפחיתות כנ"ל אות ט"ו וכ"ח. לכך בשמתא מאן דלית בי' והפחיתות י' נגד י' עממין כי כל י' קומה שלימה כידוע: