לחם שמים על משנה ערכין ז:א

1אבל ההקדש מחשב חדשים ז"ל הגמרא. ת"ר כו'. מנין שאם אתה רוצה לעשות חדשים לשנה עושה. היכי דמי. כגון דאקדשה בפלגא דארבעין ותמני. ר"ל וחשב לו הכהן מכל מקום.

2פירוש שאם אתה רוצה. אגזבר קאי. דהוא כהן ההחשב לו השנים. דבדידיה תליא מילתא. שאם רואה ריוח להקדש בחישוב חדשים לשנה. הרי זה מחשב. כדתנן אבל ההקדש מחשב חדשים. והיינו בין לקולא בין לחומרא. רק שיהא תועלת להקדש. יכול ורשאי לעשות כן.

3לחומרא כיצד. כגון שהקדיש בפרדסות סבסטי. ודכותה. ובא לגאול פחות משתי שנים לפני היובל. יש לו להקדש לחשב החדשים שיצאו ביציאה גמורה. ולא מיפרקא אלא בחמשים כסף. כדפרש"י במתני'. ולקולא היכי דמי. כגון שהקדיש שדהו מפני רעתה. שאינה שוה דמי יציאתה. ואין הנאה להקדש אם תשאר ביד הגזבר. ועכשיו אם יחשב חדשים שיצאו ביציאה גמורה. ודאי לא יגאלוה הבעלים בחמשים כסף. ויהא ההקדש נפסד. אם נחמיר בכך. לכן נתנה תורה רשות אפי' לחשב חדשים להקל. דהיינו כה"ג. דחושב החדשים להקל. דהיינו כה"ג. דחושב החדשים הבאים. לשנה. והוו להו שתי שנים לפני היובל. ומיפרקא בשתי סלעים ותרי פונדיונין. כיון דניחא ליה להקדש בהכי. אע"ג דהויא רווחא דידיה כדפרש"י ההא. ור"ל דרווחא דמקדיש. והא הוא דקמפרשא הך ברייתא טפי ממתני'.

4ובהכי ניחא טפי דנקט תלמודא דאקדשה כו'. אע"ג דודאי לאו בהקדש תליא מילתא. אלא בשעת גאולה כמ"ש תו'. מ"מ מילתא אגב אורחא הוא דנקט. דכה"ג לא חייס המקדיש על נכסיו. ועביד לאקדושה אפילו פחות משתים שנים. ונכון הדבר בעז"ה. ונתיישב פירש"י היטב. שלא יהיו דבריו סותרין זה את זה. וממילא גם הר"מ (פ"ד מה"ל ערכין הלכה ח') מוצל מהשגת הר"א. שחשדו מסתירה רצה לשבש הספרים. ובמ"ש בס"ד נתבאר שגרסתו ישרה. אין בה נפתל ועקש. ודברי ר"מ נכוחים למבין. דוק.

5נותן בזרע חומר שעורים עמש"ל פ"ג מ"ב.

6בשעת היובל עתי"ט בשם תו'. דמפרש בשנת היובל שנה שאחר היובל. ויש לו חברים גם במקרא. ע"ס מלכים (אכ"ב) עה"פ בשנת י"ז ליהושפט. וזולת ע"פ לס"ע. גם בתורה מצינו עוד גדולה מזו בשנת הארבעים. והוא מופלגת ממנה הרבה לפניה (עיין בספר אם לבינה. ולעיל פי"ד דזבחים) ככה יתכן גם לאחריה.

7גאלה אחר וגאלה מידו אינו יוצאה מידו ביובל. עתי"ט שהביא ברייתא דת"כ. דאייתי תלמודא לענין יובל שני. דמתניתין דלקמן. ורצה להוכיח ממנה בענין יובל ראשון. דאיירי תנא הכא. וערבב הדברים.