לחם שמים על משנה בבא קמא י:ה

1חייב ליתן לו כתי"ט ומלשון הרע"ב פ"ט דב"מ משמע שצריך שיאמר לו שיציל ואני אומר לא משמעכולי האי. התם שלא בפניו. צריך שיתנו לו רשות. ומשום דזוכין לאדם שלא בפניו. יכולים להרשותו על כך. ומסתיינהו בנתינת רשות.

2משא"כ כאן שבפניו הוא. והלה שומע ושותק. סתמא ניחא ליה. ושתיקה כהודאה היא. דאל"ה מיבעי ליה למחויי.

3לא יחזיר לו במדבר בע"כ. ואם החזיר וקבלו. פטור. אפילו אם אחר כך נאנס מידו ע"י שודדים שוכני מדבר. ואצ"ל שאם זה רוצה לקבל פקדונו שם. שאין הלה יכול לעכבו. אם לקח הפקדון עמו למדבר.