לחם שמים על משנה בבא קמא ד:ז

1שור היתומים דלא תימא כיון דלאו בני דעה נינהו. ותו דהא איש כתיב בנגיחה דנזקין. דמשו"ה פטורין מתשלומין. כדלעיל מ"ד. וכמ"ש שם בס"ד. סלקא דעתין נילף מנה לנגיחה דמיתה.

2שור המדבר נראה פשוט. דהאי לאו שור יעריי הוא. דשור הבר הוא דמיקרי. אלא בשור בן תרבות דידן. והוא של הפקר.

3נ"ל משום דקבעי לאשמועינן רבותא אליבא דר"י. דאפילו לא אפקריה מריה. אלא איהו דערק לאגמא. ואייאש מריה מניה. דלא בר נטירותא הוא. פטריה ר"י. כי היכי דמפטר כה"ג בנזקין. אי קדים אחר וזכה בו. דהא בכלל הפקר הוא. ואבדה דרחמנא שרייה היא. של מוצאה הוא דהויא. והכי נמי מוכח מדדייק תלמודא. היינו שור הגר. היינו שור המדבר. דאיהו אפקריה. או דהוה הפקר מעולם. אכתי בשל הפקר הנעשה מאליו. אחר שכבר היו לו בעלים. מנלן דפטר ר"י. ואצטריך ליה שור הגר (משום דממינא הוה הפקר) אע"ג דנסיב שור המדבר. אלא ודאי לא שנא. דכל היכי דהוי של הפקר. בין דאפקריה איהו מדעתיה. בין דאפקריה רחמנא. בכל גוונא. שם הפקר חד הוא לענין זה.