לחם שמים על משנה בבא קמא ח:ה

1שנדון בנפשו עמ"ש בס"ד לעיל מ"י פ"ג.

2פטור מכולן ואין צריך לומר ממלקות דפטור. כמ"ש בס"ד במו"ק ח"מ (סת"כ). יע"ש. ומיהו מדת חסידות לשלם ג"כ לעבד שלו. והכי עבד שמואל עובדא. דבדק באמתיה. ויהב לה דמי בשתה (שילהי יו"ד) ואע"ג דלא נתכוין לביישה. כיון דלא אפשר בלא ביוש. הוי ליה בושת דבכוונה. אלא דשמואל לדינא ס"ל. דיש עבדים בושת. ואע"ג דבושת העבד. לרבו. מ"מ היה עושה כן להנצל מעונש. כמ"ש התו'.

3איברא לכ"ע נמי ראוי והגון להחמיר כה"ג. וכענין שאמר איוב. אם אמאם משפט עבדיו וגו'.