לחם שמים על משנה ברכות ד:ג

1קבע. הקו"ף בסגו"ל והמלה מלעיל. שהיא בשקל שבע בצע שהוא המשקל הגדול של ו' נקודות והיה ראוי להיות כולו סגו"ל. אלא שמפני למ"ד הפעל שהיא אות גרונית. לכן נפתח"ה עינ"ו:

2משנה לחם רג"א מתפלל י"ח ש"מ שגם בימיו עדיין היו אומרים רק י"ח בלבד. עד אחר זמן שתקן שמואל הקטן ברכת המינין בפניו.

3משנה לחם שמונה עשרה קיצר מלת ברכות. וסמך על המבין. ובגמרא נסיב לה בהדיא. ר"ע הוא בן יוסף הידוע. והוא בודד. ועמ"ש בס"ד בדרוש תפלת ישרים. בבאור מ"ש עליו דל"ל זכות אבות.

4משנה לחם שגורה המלה עברית. עיקרה ענין שליחות. כמשמעו במקרא. שגר אלפיך. וכן נשתמשו בו רז"ל בעד ההשתלחות במהירות וזריזות. כאמרם שיגר אחריו וכדומה הרבה. וירצו בכאן לשאול לשון שגור. על הדבור ההולך במהירות ומזורז כהוגן (וכה"א נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר) וכן קורין בל"א לאדם המהיר במלאכתו. וזריז בעסקיו. או בלשונו אשר תמהר לדבר צחות. אדם שלוח. לפי שנראה כאילו הוא מזדרז להפיק רצון שולחו.