לחם שמים על משנה חלה א:א

1משנה לחם בחלה מפשט לשון המשנה כאן ובכל מקום. משמע ששם מיוחד הוא לחלקו של השם מן העסה. ולכן העקר ודאי במטבע הברכה. להפריש חלה. כנוסח הר"מ ז"ל. ועי"ד סי' שכ"ח. שם הוספתי ראיה לבטל דברי החולקין. ויש גימטריא יפה בשם חלה. שמספרה עולה מ"ג. כמנין הביצים שבמדת חמשת רבעים. וה"א בסוף המלה. לרמוז על חומש העודף.

2משנה לחם החטים והשעורים והכוסמין כ"ה נוסח תי"ט. ותימה דאזיל בתר איפכא. דאי לשון תורה נקיט תנא דידן. אי הכי ודאי איבעי ליה למיתני כולהו במ"ם. וכדאיתא בנוסח משנה שבתלמוד בבלי. ואי נסיב לשון חכמים כי אורחיה. לאחלופי מ"ם הרבים בנו"ן הכי נמי ניתני חטין ושעורין. וכדגרס בירושלמי. ואי איתא דאיכא הכא לפלוגי בגירסא. איפכא מסתברא וה"ג. החטין והשעורים וכוסמים. דהויא מילתא מציעתא. וזכר למקרא. כתוב הדר הוא ביחזקאל (ד) דכתיבי הנך תלתא גבי הדדי. ונסיב חטין לחוד בנו"ן. ושארא במ"ם. הילכך מאן דתני הכי. לא משתבש. ומ"ד בחד מתרי לישני דלעיל. לא משתבש. אבל השונה כמ"ש בס' התי"ט. ודאי הדווקנין תופסין אותו על כך.