לחם שמים על משנה חולין ג:ה

1ר"א אפילו ניטל הא דדייק תי"ט. לרבנן דפליגי עליה. הו"ל למתנייה באלו טרפות לאו דיוקא הוא. דהא ודאי כחה דהתירא עדיף. ולמתני פלוגתייהו בתרווייהו. פשיטא דלא מילתא היא. דהא כולהו בבי אצרוכי מצרכינן להו.

2יצאו בני מעיה ולא נקבו איכא למידק לישנא יתירא דנקט ולא ניקבו. פשיטא דבהכי מיירי. דאל"ה. אטו משום דיצאו נמי. לתכשרי.

3וי"ל דאשמעינן בהכי מילתיה דרב דמייתי תלמודא. ל"ש אלא שלא היפך בהן. אבל הפך בהן טרפה. משום דבכלל נקובי הוא. דסופו לינקב ודאי. כמ"ש התו'. היינו דקמפרש תנא בלישנא אריכא. שאינה כשרה ביצאו מעיה. אלא בשלא נקבו דווקא. דהיינו שלא נתהפכו. דכנקובים חשובים. דנקובים ממש. פשיטא דלא אצטריכא ליה. ושפיר הוא. דליכא מילתא בגמרא. דלא רמזה רבי במתני'. כדפרישנא בדוכתי טובא בס"ד.

4ומה ששנה זה בעוף. אע"פ שבהמה ועוף שוין בו. ע"ל ר"פ. הביא תי"ט בשם רש"י. טעם נכון. משום דבודאי לא אצטריך אלא לאשמועינן היתירא בעוף. היכא דלא ניקבו.