לחם שמים על משנה דמאי ד:ב
לחם שמים על משנה דמאי · Lechem Shamayim on Mishnah Demai 4:2
Open in the reader →1לא יאכל עד שיעשר. פשוט כמ"ש בתי"ט. ולא הבנתי מה שכתב ז"ל. וא"ל דלעיל בלקח ואין לו מה יאכל עכ"ל:
2ותמה על עצמך האיך אפשר להעלות כן על הדעת ומה צורך ללמדו ממ"ש הרמב"ם [בפ' י"ב מהל' מעשר הל' ג'] דאם אין לו מה יאכל מי אצטריך לאשמעינן דבשבת שואלו ואוכלו על פיו. ובלי שאלה ובחול נמי מי איכא למימר דאסיר. אטו מי גרע מאכסניא [פ' ג' משנה א'] דמאכילין אותן דמאי:
3משנה לחם ואע"פ שאינו מאמינו פירוש לא תימא משום דמהימן ליה האידנא בשבת. אי משום כבוד שבת. ואי משום כבוד פרוטגמא חדשה. ונ"מ דאי בקושטא לא מהימן ליה בהכי. ס"ד השתא נמי לא ליכול בהדיה עד שיעשר. אלא אוכל עמו שבת ראשונה אע"פ שעדיין הוא אצלו בחזקתו. ואינו מאמינו גם היום. כמו שאינו נאמן בחול. גם מתמול גם משלשום. מ"מ התירו לו לסמוך עליו בשבת הראשונה.
4משנה לחם אע"פ שנדר הימנו איכא לפרושי דהכא בשכבר נדר בפועל ממש קאמר. ואשמעינן רבותא. ורישא בהגזמה בעלמא. קס"ד דגזים ולא עביד. קמ"ל.
5משנה לחם לא יאכל עד שיעשר ולא דמי ללוקח פירות דלעיל. דהתם למ"ש מעשר על הכל. משא"כ כאן שאינו מעשר למוצאי שבת. כך נ"ל פשוט.