לחם שמים על משנה עדיות ח:ו

1ומ"ש אע"פ שאין חומה. והא דתנן ואם אין מקדש. ירקב. כו'. הילכך נ"ל דמההיא ליכא למשמע. דילמא אע"ג דקדושה ראשונה קדשה לע"ל. ומן הדין אוכלין מ"ש כו'. אפ"ה אמרו חכמים שלא לאכול וירקב כו' עכ"ל תי"ט.

2איברא בדותא היא במ"כ. ובלא"ה לק"מ. כמ"ש בס"ד שילהי קונדרס בנין ב"ה אשר לי יע"ש.

3שקדושה ראשונה כו' וקדשה לע"ל פירש הר"מ קדושת מקדש וירושלם. אבל קדושת א"י. לא. ולמה כו'. לפי שקדושת מקדש וירושלם מפני השכינה. כו' אבל חיוב הארץ. אינו אלא מפני הכבוש. וכיון שנלקחה הארץ מידיהם. בטל הכבוש כו'. וכיון שעלה עזרא וקדשה. לא קדשה בכבוש. אלא בחזקה. ולפיכך כל מקום שהחזיקו כו'. הוא מקודש היום עכ"ל. וכתב עליו כ"מ. ואיני יודע מה כח חזקה גדול מכח כבוש כו'. ותו בראשונה שנתקדשה בכבוש. וכי לא היה שם חזקה. והניח בצ"ע. ודברים אלו המה נפלאו ממני. מה הלשון אומרת. מה כח חזקה גדול. מי הגיד לבכ"מ זה. והיכן שמע כזאת מלשון הר"מ. אדרבה זוהי כוונת הר"מ ז"ל. שלא להעדיף כח חזקה מכח כבוש. ואינו אלא למעט כח חזקה גרידא. מכבוש דאית ביה תרתי לטיבותא. ובודאי כך הוא דמשנטלה הארץ מידינו. בטלה חזקתנו עם הכבוש. שחלף הלך לו. ואע"פ שא"י מוחזקת היא מאבותינו. וקרקע אינה נגזלת. מ"מ בכבוש תלי לה רחמנא. ועל תנאי ניתנה. בעבור ישמרו חוקיו. ומשחזרו או"ה וכבשוה. חזרה לחזקתה הראשונה. פשיטא דאתי כבוש וחזקה. ומפיק מידי כבוש וחזקה מיהו כי הדרו להו עולי בבל ואחזיקו בה. ודאי מהניא חזקה. למאי דאחזיקו. מדעת אחרת מקנה אותה. דביה תליא השתא דליכא כבוש. ומשו"ה למאי דלא אחזיקו. לא מהני מידי. דלא אתיא חזקה לחודה. ומבטלה חזקה וכבוש דאו"ה. דאכתי יתבי בגווה. והיינו משום דלא הוי כבוש האידנא. איברא כבוש טפי עדיף ודאי. דאפילו קצתו מהני לכולה. ככבוש ראשון. והכי קיי"ל המוכר עשרה מדינות. הלך הקונה והחזיק באחת. קנה כולן. והבן זה כי ברור הוא בעזה"י. וכך היה אומר הר"מ טוביינא דחכימי. וכיון שעלה עזרא לא קדשה בכבוש. כדי שנאמר שיועיל אף למה שלא כבש. ועתיד ליכבש. דככבוש דמי. הא ליתא. אלא בחזקה בעלמא היא שהניחוהו להחזיק במקצתה. לא בכולה. ולא הונח לו לכבוש ולהחזיק יותר. פשיטא דכה"ג לא פשטה קדושה. במה שלא כבש ולא החזיק. אלא למאי דאחזיק. אחזיק מיהא לע"ל נמי.

4ולא דמי לכבוש ראשון. שהיה על תנאי שמירת התורה כמש"ל. משא"כ בחזקה דכבוש שני. שהיתה מתנה חלוטה. מאת מלכי האומות המושלים עליה. בלי שום שיור ותנאי. בזה ודאי יפה כח חזקה. למה שהחזיקו. אבל הורע כחה למה שלא החזיקו. הרי אלה דברים מאירים כספירים. ובמ"כ הכ"מ ותי"ט. דאזלי בתר איפכא.