לחם שמים על משנה עירובין א:ב

1אר"ע ע"ז וע"ז נחלקו. כתבו התו' דלא שייך לאקשויי טעמא דב"ש אתי לאשמועינן דכיון דא"ק אמר לא נחלקו. בדין הוא להשיב ולומר נחלקו:

2ולכאורה יש לתמוה מה הועילו בזה דהדרא קושיא את"ק וכמ"ש בתי"ט. איברא כי מעיינינן שפיר קאמרי התו'. דודאי את"ק ליכא לאקשויי טעמא דב"ש אתי לאשמועינן. דהא איכא למידק נמי אמאי נקט לישנא יתירא על מה נחלקו כו'. הא ת"ק דלעיל נמי מודה בהא. ואי איתא דלא אתי ההוא תלמיד אלא לאשמועינן דהושוו בפחות. הכי איבעי ליה למימר לא נחלקו בפחות ותו לא. אלא ודאי טעמייהו דב"ה אתי לאשמועינן. דאיהו קאתי לפרושי למילתי' דת"ק דתני פלוגתייהו סתמא. וקס"ד דה"ק לא נחלקו בפחות מד"א. אלא בד"א הוא דפליגי. ומיהא ברחב יותר מודו ב"ה לב"ש. משו"ה אצטריך ליה לאשמועינן תרתי דבפחות לא נחלקו. ומד' ועד עשר נחלקו. למימרא דלב"ה ד' ועשר שוין. והשתא שפיר אתי לאשמועינן טעמייהו דב"ה. משו"ה לא קשיא להו להתו' מידי אההוא תלמיד. והשתא ניחא דאר"ע נמי לא תיקשי כיון דעליה קאי. ולא ניחא ליה למשבק לההוא תלמיד למקבע שבישתיה:

3משנה לחם הכשר מושאל מלשון הכתוב. הכשר חכמה.

4משנה לחם לחי ידמה היותו מלשון לחי החמור. לפי שהוא דוגמת הלחיים. שהם מעמידי הפה. וסוגרין אותו. כך הוא הלחי למבוי. ואפשר הוא מענין לוח. חתיכת עץ או אבן. אע"פ שהוא משורש אחר.

5משנה לחם לחי שיעורו עיין לקמן מ"ו.

6משנה לחם וקורה שעור רחבה. מפרש להלן. גם לעביה נתנו שיעור. בחוזק החומר שממנה נעשית. אבל לא נזכר בו שיעור כמותו. וארכה על פני רוחב המבוי. וכל פחות משלשה. כלבוד.

7משנה לחם וב"ה עתי"ט משם כ"מ. שכל דבר שאינו מפורש בתורה. אע"פ שמקובל מסיני כו' מיקרי ד"ס. ויפה כיון. לפי שכך אמרו שיעורין ודכוותייהו. בית דינו של יעבץ תקנום. ונקראו סופרים בכתוב. ומשפחות סופרים יושבי יעבץ. וכבר כתבתי במ"א בזה. להחזיק דעת הר"מ בזה. ונימוקו עמו. שהוא הפעולה בכח השם. ר"ל שהוא נתר. וכ"ה דרך חז"ל ברוב המקומות. כמו שהוא גם מדרך המקרא. ומשוגע הדפיס שהוא נתר. מה שלא נמצא בשום נוסח.