לחם שמים על משנה עירובין י:ט

1של פטמים. הפ"א פתוח"ה והטי"ת דגושה וכן צמרים והם תוארים על משקל גנבים:

2שהיה בירושלים. דכרמלית היא. כתב התי"ט ורש"י שפירש שמערבין כולה אלא שלא עירבו היינו לפי פירושו כו'. ודוחק לומר שאם היתה יכולה לערב כולה שלא עירבו. ולהרמב"ם ניחא שאינה יכולה להתערב כולה עכ"ל:

3ואני אומר ולטעמיה להרמב"ם מי ניחא. ליעבד לה שיור דמילתא זוטרתי היא. ומה שהוסיף בתי"ט לומר שלא עירבו כלל. כדי שלא יבואו להוליך במקום שלא עירבו. זהו דבר שא"א לשומעו שהרי בית א' הוי שיור. ובקל היו יכולים להניחו בקצה העיר במקום שלא יהו נכשלין בו. וע"כ הוא דבר בטל. שאם כדבריו ביטלת תורת עירוב מעיר של רבים. אלא ודאי מאי אית לך למימר אליבא דרמב"ם פשיטא כיון שיכולין לערב. באמת עירבו ועשו שיור. ושוק של פטמים באותו שיור היה שדינו ככרמלית. וזהו שאמר הר"מ לפי שהיא של רבים לא היתה מעורבת ר"ל כולה וסמך לו על העיקרים שכבר זכר כך אליבא דרש"י נאמר שעירבו כל המבואות חוץ מאותו שוק. אולי ע"י שכחה. כדאשכחן טובא כה"ג במשנה וגמרא לעיל. וזימנין נמי דמתקלקל העירוב ומיפסיד ולאו אדעתייהו. ודילמא הכי הוה מעשה מעתה אין דוחק לגמרי בפירש"י. ומפ"ה דפסחים אין ראיה דאיכא למימר דההיא לאחר שנפרצו בה פרצות שתורת ר"ה עליה כמ"ש שם בס"ד. ועמ"ש רפ"ד דר"ה ובמס' מדות: