לחם שמים על משנה גיטין א:א

1המביא ברישא לא קתני המוליך. עיין גמרא (דד"א) ומ"ש שם.

2גט עמ"ש בס"ד בעזר אור.

3ממד"ה ז"ל תו'. הוא דלא נקט המביא גט מח"ל. כו' משום דבח"ל הוה משמע אפילו רקם וחגר כו'. והוא דוחק. ונ"ל דלק"מ. דאי הוה תני מח"ל. הו"א דווקא המביא לא"י. אבל מח"ל לח"ל. לית לן בה. אפילו ממד"ה לשאר ח"ל. או משאר חו"ל למד"ה. הכל אחד ושוה. ומצינן לתרוצי לכל חד לטעמיה. אב"א כרבה. משו"ה לא תני מח"ל. דלא כולה ח"ל שוה. אלא דווקא מד"ה לא בקיאי. אבל בבל ודכוותה. ודאי בקיאי. ואב"א כרבא. ולא נקט ח"ל. דסד"א מכל ח"ל. אפילו היכא דשכיחי שיירתא דאתו דרך יבשה. וזה ישר.

4ואשקלון כדרום הקשה ר"ת דאשקלון מא"י היא דכתיב זאת הארץ וגו' ואח"כ לכדוה. דכתיב וילכוד יהודה את עזה ואת אשקלון כו'. נעלם ממנו שחזרה ארץ פלשתים ליד סרני פלשתים. והיתה בידם כל ימי השופטים. וכל ימי מלכי בית ראשון. רק גת לפעמים באה לידי מלכי יהודה. ועמו"ק (א"ח סיש"ז) בקונטרס גדר ישוב א"י שם הארכתי בענין זה. גם בהגהותי לחבור הר"מ פ"א מהלכות תרומות. ובספ"ו מה"ל ב"ה ועע"ל. עוד כ' תו' אבל קשה דרקם וחגר משמע הכא דהוו ח"ל. וכתיב ויקדישו את קדש בה"כ.

5תמהתי מראות. מה ענין קדש בשש נקודות. שהיא באמצע א"י לדרומה בהר נפתלי לקדש בשלש נקודות. והיא עומדת על הגבול (חוץ לארץ ודאי) במקצוע דרומי מערבי של א"י. ככתוב ויסע משם אברם ארצה הנגב. בין קדש ובין שור. והיא ארץ פלשתים שבמערב א"י ולדרומה. אבל ודאי צ"ל דתרי רקם וחגר הוו. אלו כנגד אלו באלכסון. ורקם דהכא על כרחנו במזרחה של א"י. והרי קדש בשש נקודות נמי הוו. כדאיתא מבואר. וכן תרי קדש בשלש נקודות. האחת עיר. ואחת מדבר קדש. ותרווייהו ח"ל. ע"ס אם לבינה פ' חוקת. דכוותייהו תרי הר ההר נינהו. חד בדרום א"י. ואחרא בצפונה. והואי נמי רקם אחרינא. עיר בא"י ממש. בחלקו של שבט בנימן. עלח"ש פרק דם הנדה.

6בפני נכתב ובפנ"ח פירש"י דסתמא. כי מסהיד בפנ"כ ובפנ"ח. לשמה קמסהיד. ועתי"ט בשם הר"ן. ולי נראה שא"צ לכל הטורח. דסתמא לשמה הוא. ומדאצרכו שתהא כתיבה וחתימה בפניו הרי יצאנו מידי חששה שמא נכתב לשם אחרת. והרי הוא נכתב ונחתם בפניו. הלכך הצריכוהו. שאל"כ למה הטריחוהו לראות הכתיבה והחתימה בעיניו. משו"ה ודאי כי קאמר בפ"נ כו' סתמא. נמי כלשמה דמי.