לחם שמים על משנה גיטין ד:ב
לחם שמים על משנה גיטין · Lechem Shamayim on Mishnah Gittin 4:2
Open in the reader →1היה עושה ב"ד פירוש שלשה. כתב תי"ט ותימה לי דלקמן אדתנן התקין ר"ג כו' פירש שהשליח אינו יודע בדבר מוליכה לה והיא נשאת בו. וליתא למאן דמפרש דב"ד דתנן היינו שלשה ע"כ. והאריך בזה לדחות פירוש רש"י.
2ולענ"ד בחנם הטריח עצמו כאן להשיג על פירש"י ורע"ב. דנקטי מילתא פסיקתא. ופשיטא. דלכ"ע איתנהו. לתרתי חששות.
3ולא איפליגו ר"י ור"ל. אלא בפירושא דב"ד דתנן הכא. דאזדו לטעמייהו. מר סבר ב"ד של שנים הוא דלא מפקי לקלא כולי האי. ונקט חששה רבה דממזרות. ומ"ס ב"ד. בי תלתא משמע. משו"ה חשש דממזרות לא שכיח כולי האי. להכי נקיט חשש עיגון. דשכיח טפי בכל גוונא.
4מיהו ודאי איכא למיחש נמי לממזרות. מי לא עסקינן דשלח גט למד"ה. ולהיכא דלא שכיחי שיירתא דמפקי לקלא. ואפילו ממדינה למדינה בא"י. איתא לחששא. זימנין דלא ידעה בביטול. אלא דחששא רחוקה היא.
5משו"ה נסיב מאי דפסיקא ליה. אפילו תימא דליתא לאידך חששה. זה פשוט. וצדק רש"י בפירושו המרווח. דאתי שפיר אליבא דכ"ע.
6התקין ר"ג כו' בגמרא רשב"ג אומר אינו יכול לבטלו כו' ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גטא כו' ושרינן א"א לעלמא. אין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושי מניה כו'. על כרחנו צריכין אנו לפרש דרבנן מיגז גייזי לקדושין ע"י הגט. משעת נתינתו בלבד. לא עוקרין את הקידושין מעיקרן (אף דפירש"י ותו' לא דייק הכי) דאל"כ. לא מצאנו ידינו ורגלינו בבה"מ. ותמה על עצמך. שאם תאמר הפקיעו קידושין כל עיקרן. א"כ אם זנתה תחתיו במזיד. ונאסרה עליו. אח"כ נתן לה גט כזה. וארעו אונס. תחזור להתר. או אם נשאת ע"פ גט זה. תהא מותרת לחזור לו. ויהו קדושין תופסין לו באחותה ובקרובותיה. וכן היא מותרת לקרוביו. והבא עליה במזיד כשהיתה תחתיו. ונגמר דינן ליהרג. אח"כ נתן לה גט כזה. או שבטלו במ"א. פוטרין אותן (ואם כבר נהרג הבועל. הלא נהרג בחנם) ואם חטאו בשוגג והביאו קרבן. נפסל הקרבן למפרע. וכשעדיין לא הביאו. נפטרו ע"י כך מקרבן. גם לא תמצא בה חיוב חטאת לעולם. דהו"ל התראת ספק.
7שוב ראיתי אחרי רואי. שנגעו התו' בזה. עיין מ"ש. אבל אין מנוס מליישב כל הנ"ל. אם לא כמ"ש שהפקיעוהו להבא.
8ודפריך תינח דקדיש בכספא. דכה"ג פשיטא ליה טפי דמצו לאפקועי מכאן ולהבא. דאדעתא דרבנן הוא דקני לה עד השתא. והפקירו הכסף שהיה בדעתו שיקנה בו לעולם. אבל קדיש בביאה. ודעתו היה לקנין עולם. איך הפקיעו. ומשני הפקיעו ודאי. בעילתו להבא שויוה בעילת זנות. ויש לי כיוצא בזו. בקנין מטלטלין. ועמ"ש בס"ד בחי"ג כתובות (דד"א) ודוק.