לחם שמים על משנה גיטין ה:ח
לחם שמים על משנה גיטין · Lechem Shamayim on Mishnah Gittin 5:8
Open in the reader →1כהן קורא ראשון מפני ד"ש דמדאורייתא יכול הכהן לתת רשות למי שירצה כו'. עכ"ל רע"ב. דבר זה לא נזכר בגמרא. ונראה שמפרוש המשנה להר"מ לקחו. שכתב אם יתיר לכמותו או פחות ממנו.
2ודברים הללו תמוהים. כי בגמ' לא אמרו אלא אם בא לחלוק כבוד לרבו. ולמי שגדול ממנו כו'. אבל נשוה אליו ולפחות ממנו. ודאי אסור דבר תורה. שאינו רשאי לוותר על כבוד הכהונה. אם לא משום כבוד תורה דעדיף.
3וכנראה הכריחו לר"מ לומר כך. הפך הלשון שבגמרא. משום דהוה קשיא ליה. היאך אפשר להעלות עה"ד. אם בא לחלוק כבוד לרבו (בבה"כ בשוי"ט) שאינו רשאי. הלא אפילו בלי רשותו ושלא מדעתו. הגדול קורא ראשון בעל כרחו של כהן. כרב דקרי בכהני. וכמו שהשריש הר"מ בהצעה לפירוש משנה זו. שהקדים לבאר שאין הכהן קורא לפני ת"ח. מדין הגמרא. והרחיב פה האריך לשון בזה. להשיג גבול המנהג וכמ"ש גם מאותה ששנינו בהוריות. אבל ממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ.
4על פי אותן הדברים המשיך מ"ש אחר כך. והוצרך להפך הלשון מגדול ורב. לקטן ופחות. דבכה"ג דווקא הוא דצריך לרשותו של כהן. ומצי מחיל ד"ת. אפ"ה אסרוה חז"ל מפני ד"ש. זאת היא שטתו. כי זולת זה לא היה יכול להלום המשנה עם הגמרא. ולפי הנחתו הקודמת. שלא חלק בין חכם לחכם. אלא השווה את המדה. שכל חכם הגדול מהכהן. הוא קודמו לקרות ראשון. ולא סלקא ליה שמעתא. עד דמפיך לישנא דתלמודא.
5אבל מי התיר זה לת"ח. לדקדק בחלוקו להפכו שלא כדרכו. הפך ומחה על פיו. מה שלא עלה ע"ד אדם. ולא ערב אל לבו אחד מהמחברים אנשי השם אשר מעולם. לעשות כזאת. לשנות לשון התלמוד מקצה אל הקצה. ולהפכו על פניו. אמנם א"צ כלל לומר כן. בלא"ה לק"מ לשטת המפרשים. דרב דקרי בכהני. משום שכל הכהנים שבעולם הוו כייפי ליה. אבל בענין אחר. לא זו בלבד שאינו קורא ראשון בלי רשות כהן. אלא אפילו בא כהן לחלק רשות לגדול ממנו. לא מהני משום ד"ש. כדאמר תלמודא בהדיא.
6אלא דאכתי קשיא ההיא דר' פרידא. דמוקי לה תלמודא בשוין. משמע דמדינא הוה מצי קרי לפני כהן. ומשום מדת חסידות בלבד נמנע. איברא לתו' משמע. דלא בשוין ממש עסקינן. דא"כ מאי רבותיה דר"פ. ונ"ל דדיקא נמי. מדקאמר תלמודא אפילו לגדול אינו רשאי למחול. כ"ש לשוין. אף מד"ת נמי לא מצי מחיל. דהא לא אמרו אלא למי שגדול ממנו.
7אפ"ה לא ניחא. אכתי קשיא. מאי רבותיה דר"פ. וצ"ל על כרחנו. דכ"ע הוו כייפי ליה. א"נ בברכות המזון איירי. לא בקה"ת. דהכי דייק לישניה טפי. וכמ"ש תו'.
8ומאותה שכל ת"ח שמניח כהן ע"ה לעלות לתורה לפניו שחייב מיתה. לק"מ. דע"ה דידהו ודאי שאני. ועמש"כ במו"ק סקל"ה. ובתשובה ארוכה ססקצ"ג.
9ובעיר שרובה או כולה כהנים. עמו"ק שם.
10ואחריו ישראל מפני ד"ש. ועמ"ש בחידושי גמרא בס"ד.
11ושואלין בשלומם עיין מ"ש בחי"ג. ובלח"ש רפ"ב דברכות.