לחם שמים על משנה כלים י:א

1כלי גללים הך דמדרשא אתיא. חביבא ליה. ואקדמה.

2כלי חרס אבל כלי שטף אין מצילין. לפי שכל דבר המקבל טומאה. אינו חוצץ בפני הטומאה. וכ"ח אינו מטמא מגבו. לפיכך חוצץ ומציל.

3וכלי נתר אע"ג דאית בהו טומאה (ורע"ב לא דק) מדרבנן. מ"מ לא שוינהו אלא ככלי חרס. אבל כלי זכוכית. אע"ג דטומאתן נמי אינה אלא מדרבנן. אינם מצילים. מפני שמטמאם מגבם. הואיל ותוכם כברם.

4ועצמות הדג ע"ל רע"ב עד. וכל כלים מעצמות העוף טהורים. פשוט שהוא הדין לעורו. כמו ששנינו בפירוש (פי"ז) ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה כו'. והא דלא קתני ליה בהדיא. משום דלא שכיח לעשות מהם כלים. בשל דג. ובעור העוף. משמע ודאי דלא חזי לכלי. דאפילו לכתיבה. מספקא לן אי חשיב עור. משו"ה לא מיתלי ליה. ולא דברו חכמים אלא בהווה ורגיל.