לחם שמים על משנה כלים טז:א
לחם שמים על משנה כלים · Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 16:1
Open in the reader →1משישופם בעור הדג הוא עצמו טהור. אלא שמחליק יפה את העץ מקסמיו.
2גמר שלא לשוף עתי"ט. ולדבריו אליבא דהר"ש. צ"ל שלש שיפות הן. אחת. שיפה הכרחית. שאפילו גמר שלא לשוף. לא מהני. דבטלה דעתו. ושנית. שיפה בינונית ממוצעת. שיש משתמשים בלתה. בזו מועיל גמר. ועוד בה שלישיה. של צחצוח. דבהא אפילו לא גמר. מיטמא. וזו לא שמענו. וצ"ע מנין לו. ולדידי חזי דליכא אלא תרי גווני. והכי הוא דאיכא בינייהו. דהר"ש והר"מ ז"ל. דלהר"ש. צריך שיגמור בדעתו. שלא ישוף עוד. וכל שדעתו לשוף בסוף. אע"פ שעכשיו גמר בלבו להשתמש בו בלי שיפה. טהור. ולמהר"מ פירושו. גמר להשתמש בו בלי שיפה. לשעתו. טמא. אע"פ שעתיד לשוף. שימוש דהאידנא משוי ליה מנא. והא דאמרינן כלי עץ שעתיד לשבץ. טמא. אב"א מתוקמא בין בשיפה ראשונה בין בשניה. למר כדאית ליה. והוא דגמר שלא לשוף כלל. ומאי שעתיד לשוף. אחרים רגילים לשופו. ולמר אפילו אם הוא עצמו עתיד לשוף אותו. טמא מ"מ ואב"א כי מצריך הר"ש שלא ישוף עוד לגמרי. בשיפה ראשונה בלבד קמיירי. ובהא פליג מהר"מ. וס"ל דאפילו עתיד לשוף. טמא. אף בחסר שיפה ראשונה. כיון שגמר לשמש בו כך לפי שעה. ולא בעינן מחשבה עולמית. ודקיי"ל כל שעתיד לשבץ טמא סתמא. בחלקה איירי. מיהו בין כך או כך. ליכא דסבר דבעילן מקצת שיפה. בגמר שלא לשוף כלל. ודוק.