לחם שמים על משנה כלים יז:א

1ברמונים כאן לא צריך לכף הדמיון לומר כרמונים. כדרך שנהגו לומר בכזית בכביצה.

2אע"פ שמקבל של ערב עיין מ"ש פ"ה דזבים מ"ג. אע"פ שהוראתן כמו אף על יד. כי נ"ל מלת אי משמשת. שמוש מלת יד וידי בעברית. וכמו מלת לפי לפיהן ישיב. שהוראתם על יד. ועל ידי הענין המדובר בו. ככה הוראת אע"פ (שהנהיגו חז"ל) הנה הוא יורה אף על ידי. ובכן מיושב הלשון. ולק"מ מ"ש המפרשים. בחנם נדחקו בו.

3הרמונים עתי"ט בשם התו'. דה"ק שלשה אחוזים כו' לומר דרמון בינוני דאמרינן לקמן. היינו בינוני בג' האחוזים כו'. ולכאורה ודאי הכי ס"ד אלא דקשיא לי למאי תני תו הרמון שאמרו. תרתי למה לי. ותו איכא למידק אהא דתנן ריש פרקין. שעורן ברמונים. מ"ט לא קתני ברמון.

4לכן נ"ל דנקט לשון רבים. משום דבעינן תלת בהדדי. והא נמי קולא היא. וה"ק דדחקי להדדי ונפקי מייא. והיינו נמי אחוזים זה בזה ודאי. שמתוך כך שהם שלשה אדוקים זה בזה. הם מכבידים זה על זה. יותר משהם פרודים. והא ניחא טפי. דלפירוש הנ"ל לא אתי שפיר מאי שנא אחוזים דווקא.