לחם שמים על משנה כלים ב:א

1משנה זו שנויה להלן פט"ו. וע"ש.

2כלי עץ כלי עור כלי עצם כ"ז סימן תלת עיינין. וחד זיי"ן.

3מתטמאים ומטמאים מאחוריהם כו' ממילא שמעינן דפשוטיהן טהורין. אפ"ה תני דיצי פשוטין להלן משנה ג'.

4כלי נתר עתי"ט לשון ר"מ שהם כלי אלטפל בערבי.

5זה סיוע לדברי ריב"ש בתשובותיו (סל"ה) שנחלק עם רשב"ץ. לענין החפיפה. בנתר זה. וכן באמת יש נטיה יותר לפירושו של ריב"ש. לכן נכון לחוש לדבריו. ודע שבפירוש הר"מ כאן. יש השמטה ושבוש מעתיק קשה משונה מאד. ז"ל הנדפס שם. ובכל מקום שאמרו זה אינו מן הכופר בע"ז והנה כל הבא ומסתכל בלשון זה. ועמד משתומם. וקראו שמו מן. כי לא ידעו מה הוא. אבל חסר כאן הציון מלשון המשנה. כי הוא התחלת הענין. דהיינו כלי נתר רצה הר"מ לפרש מהו נתר. ואמר ובכ"מ שאמרו זה הלשון נתר. אינו מין (כצ"ל) הכופר. ר"ל מין אדמה שנקרא קאפי"ר. או קאנפי"ר. ובספר רפואות נקרא כופר. וכן בתורה וכפרת אותה בכופר. ופשיטא שאינו מענין אשכול הכופר דקרא. שהוא מין צמח ופרי אילן הבושם. רק אחר זה הביא הר"מ לשון גמרא דע"ז לראיה. והוא בפא"מ (דל"ב) מאי כלי נתר כו'. ומפרש שהוא כלי הטפל. והוא מין אדמה. הנקרא קריי"ד בל"א. לדעת הריב"ש. אכן לדעת בעל מחלוקתן רשב"ץ. מין אלו"ם הוא. כפירש"י. במחפורת של צרי"ף.

6שם (דס"א) וא"א לעשותו אלא רקיק דק מאד שיהיה עב דפנו קרוב מעלה. לפי שאם היה עב מזה (יצטרך) שיתן האש בתוכו (ויפסד) לדקות כו'. כך נ"ל לתקן לשונו שיהא מובן.

7שם שהם נשים. הוא מלשון נא ומבושל.