לחם שמים על משנה כלים ט:ז

1שעורו מלא פי מרדע שלא נכנס לרבנן מרוח חמור מסרידה. משום דטפל הוא ואינו מעיקר כלי. גם רפוי הוא. לכן משנסדק. דנו אותו כשבור ונטול לגמרי. ולר"י אפכא מסתברא. שסדק הסרידה מעיד על רפיונה ושברונה. שנתרועעה כולה. ובטלה מהיות עוד כלי. בשעור סדק כזה. ומרוח עדיף ליה. דאדרבה מתוך שהוא רך אין סדק קטן מבטלו מהיות צמיד פתיל. לפי שעדיין הוא נדבק ונצמד בסרידה. ואינו נופל כשברי כלי חרס רעוע.

2היה עגול. הנקב כו' ולא יכולתי לעמוד על פירוש משנתנו. דקתני אין רואין אותו ארוך מהיכי תיתי לראותו כאילו הוא ארוך. תי"ט.

3ולי נראה פשוט דה"פ. משום דסתם סדק הולך לאורך. ואתאן לת"ק. דמיקל בנסדקה סרידה. ובעי נכנס. ס"ד דבסדק ארוך. הוא דסגי ליה בשיעור פי מרדע. נכנס על פני כל ארכו של סדק. וכי הוי עגול כמלא מרדע נכנס. נימא אכתי לא בטלה הסתימה. וחשוב עדיין צמיד פתיל. עד שיסדק לארכה של סרידה. בכשיעור הזה. משא"כ בעיגול. דנקב שמיה. והו"א נסדק דווקא קאמר. אבל ניקב. בעי שיעורא טפי. שהרי אם נאמר רואין כאילו הוא ארוך. נמצא שאין בו כשיעור הזה. כי אם היה נמתח רוחב זה הנקב באורך. כדמות סדק. לא היה נכנס. כשיעורו של סדק. להכי קאמר דלעולם משערינן הכי. ודוק.

4ובפירוש מהר"ם. נ"ל נזדקר טעות שצ"ל לא הוי כפי המרדע וק"ל.