לחם שמים על משנה קידושין א:ז
לחם שמים על משנה קידושין · Lechem Shamayim on Mishnah Kiddushin 1:7
Open in the reader →1כל מצות הבן על האב. המוטלות על האב. ז"ל תי"ט. ונ"ל דעקים תנא לישנא וקתני מצות הבן כו' לאשמועינן דאלו המצות שחייב האב לבנו. הם ג"כ מצות הבן עצמו. ע"כ.
2הא פשיטא לא צריך לאשמועינן. זיל קרי בי רב וערל זכר אשר לא ימול. על כן אני אומר בלשון אחר. כי אלה המצות. של בן הם בעצם וראשונה. והאב אינו מתחייב בהם אלא מתורת שליחות וערבות. מאחר שהן מוטלות על הבן לקיימן. והוא אי אפשר לו לעשותן בעצמו. דאנוס. ואינו בכחו עדיין. לפיכך מוטל על האב לעשותן בשבילו. כי היכי דכי ליכא אב. מיחייבי ב"ד וכל ישראל לממהליה. מדין ערב. שכל ישראל ערבים זה בזה. וכי איתיה. ודאי דעליה רמיא טפי.
3הילכך אני אומר. שאין כאן עיקום בלשון כלל. אבל לשון צח וברור בחרו להם חז"ל. שבודאי מצות הבן על האב לעשותן במקומו ובחריקאיה. וסיפא נמי דווקא. שבודאי מחויב האב לחנוך את בנו בכבוד ובמורא. ולזכותו ג"כ בשכר המצוה הגדולה. ואע"פ שאם רצה למחול על כבודו. מחול. זה דבר אחר רשות בעלמא. ואפ"ה מי לא מיבעי למעבד ליה הידור.
4ונראה משום דבן עקר. ובמילי טובא מיחייב ליה. נקטיה. מיהו לא דווקא בן אלא ה"ה לבת. במילי דשייכא בה. כגון ללמדה מצות הנוהגות בנשים (אע"ג דאינה בחינוך עיין מגדל) ולהשיאה. ולהשיטה בנהר נמי. דהאנשים חייבים (ונשים פטורות) דמאי שנא מבן. וה"ה במצות האב שעל הבן. ודאי ל"ש בן או בת. אלא דבנשואה איכא לפלוגי בין בן לבת. אברא סיפא עדיפא. דאב נמי לאו דווקא. דבמצות אב על בן. אב ואם שוין לכל דבר. אלא דכבוד אב עודף על כבוד אם.
5וכל מצות האב כו' עתי"ט פירש"י אם היה חולק עם אחד בדבר הלכה כו' והרמה"פ זה א"צ דהיינו סותר דבריו. ואני אומר צריכא רבה. כי מצינו כ"פ רבי חולק ע"ד אביו. ואמרו האב ובנו כו' נעשים אויבים זה לזה בשער כו'.