לחם שמים על משנה קידושין ב:ט

1בשור הנסקל מת ושחוט. אבל כל זמן שלא נסקל. כתו' דמותר בהנאה לדר"ת.

2וקשיא לי' אי הכי. מ"ט אם הקדישו בעליו. אינו מוקדש. ליקדיש לדמי הנאה. ושכר מלאכה שבו. כל זמן שהוא חי. וי"ל בדוחק. לפי שבודאי אין משהין את דינו. אם משום דומיא דבעליו. דאין מענין דינו. ועוד משום דכל עוד שהוא חי. איכא תקלה. וקלון. על כן חיוב הוא למהר לסלקו. ולית ביה ש"פ בשווי הנאתו ושכר פעולתו. הילכך אין הקדש חל עליו. ולפ"ז אם קדש בו האשה אף מחיים. אינה מקודשת. וצ"ע.

3ובצפרי מצורע כתו' דמשולחת נמי מתסרא משחיטת חברתה. והכי מסתברא. דאל"ה. לא מיקיים קרא. ושלח את הצפור החיה.

4נמצינו למדין שגם כאן יש איסור חוזר להכשרו.