לחם שמים על משנה מעשר שני ד:ח
לחם שמים על משנה מעשר שני · Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 4:8
Open in the reader →1ובה"א בודאי י"א. ז"ל תי"ט פי' הרע"ב אם נשאר על האיסר של ודאי א' מעשרה ותמיהא לי דאין י"א דב"ה כי"א דת"ק עכ"ל:
2ולא ירדתי לסוף דעתו מאי קסבר דהא ודאי די"א דב"ה הוי ממש דומיא די"א דת"ק. דהכוונה בשניהם שא' מי"א מאיסר יוצא נחולין ואין בזה ספק שהכל א' ושוה ממש לפירוש זה. ולישנא דהרע"ב אטעייה לפום ריהטא. וק"ל:
3וברור מאד שפירוש הרמב"ם במשנתינו הוא המתקבל ביותר. עם שלא נמלט מדוחק בלשון שהי"ל לומר אוכל עליו עד אחד עשר באיסר. דאוכל עליו משמע בכל דוכתא דאוכל בקדושת מעשר. והכא צריך לפרש איפכא אוכל עליו בתורת חולין אחד עשר באיסר. וכן יפורש י"א דב"ה ואין להאריך בזה:
4ואולם הרא"ש ז"ל הוסיף התימה על פי' הר"מ ז"ל. באומרו וק"ל היאך מזלזלין בו להוציא לכתחלה לחולין פחות מש"פ. הא אמרי' בפ' הזהב [ד' נ"ב ע"ב] מ"ש שאין בו ש"פ אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות. ועוד דמ"ש אין מוסיפין חומש בפדיונו אלא בפדיון ראשון וכשמתחלל איסר זה א"צ להוסיף חומש עכ"ל. והנך קושיי אלימי טובא לכאורה:
5איברא כי מעיינינן בהו לא קשיין לגמרי. דאדרבה מהתם מוכח דמשה שפיר קאמר. דטעמא מאי אומר הוא וחומשו מחולל על המעות הראשונות משום דא"א לצמצם מעותיו. והכא נמי איסר זה כשחיללו מתחלה על מ"ש. בודאי פדאו בריוח. שלא פדה בו מ"ש באיסר שלם אלא בפחות. משו"ה כשנשתייר בו חלק י"א שלא אכלו בקדושת מעשר. הרי הוא חולין (אף על גב דמדרבנן איתפיס ליה כוליה לאוכלו לכתחלה כולו מעשר. כדמשמע מפירש"י בפרק הזהב. מ"מ הכא מיירי בדיעבד שלא קנה פירות בכולו. ודוק). לפי שמתחלה לא צמצם הפדיון. ומדאורייתא לא נתפס כולו רק נגד הפירות של מ"ש:
6ולא דמי למ"ש דפחות מש"פ דודאי לא סגי דלא בעי חילול. משא"כ הך איסור דפדיון מ"ש הוא. מעיקרא חולין הוא ולא תפיס אלא כנגד המ"ש שנפדה עליו. והמותר חולין הוא ואינו נתפס אלא מדרבנן כשלא שיירו כנז'. וזה ברור מאד לענ"ד:
7והקושיא הב' כמו כן נקלה לתרצה. ואפשר לו' ג"כ שהיא מתורצת בירך חברת'. דהיינו נמי טעמא דכסף שני לא בעי חומש. משום דקים להו דבראשון לא צמצם עד חומש. אלא דמשכוני נפשאי בהכי לא קאמינא. כיון דמקרא נפיק. אפ"ה לא תיקשי מהא. דהר"מ לא קאמר דצריך חומש. אלא דמ"מ דבר חשוב הוא מכיון שיש בו ובחומשו פרוטה. כי היכי דלא ליתי לזלזולי ביה. ואתי לאיחלופי בפרוטה להוציאו לחולין. וקים להו לרבנן דאפרוטה קפדי אינשי שלא להפסידה. ולהביאה לחומר קדושת מ"ש:
8ובכן פירוש הר"מ ז"ל מתיישב היטב. לא נשאר עליו מהתפיסה זולת קצת הזרות בלשון כנז'. וטוב לבחור בו במיעוטו. מלקרב פי' הר"ש ז"ל כאן להפלגת הזריות והריחוקים הנפלאים בענין ובלשון לא ראיתי כמוהם. ולא אאריך כי הם מבוארים מאד לכל מעיין. מלבד מה שהוסיף הרא"ש ז"ל להפליא עליו עיין בו. ות"ל שנתגלה פירושו בימינו וזכינו לו. והרבתי"ט ז"ל חכם דעדיף מנביא. אע"ג דאיהו לאו נביא חשב להתנבא ונאחז בשבח קרני הרא"ש ז"ל מידו לו ושם חביון עוזו: