לחם שמים על משנה מכשירין ב:ב

1מרחץ טמאה של מים שאובין. כלומר לפי שהן שאובין. משו"ה מקבלי טומאה. דאי במרחץ של מים מחוברין. כגון חמי טבריא. או של מקוה טהור שהוסק. ליכא לאשכוחי טומאה.

2גסטריות ע"פ רע"ב (לקוח מפיר"מ).

3ולי נראה שהן שברי כלי חרס. שעדיין ראוי לתשמיש אדם. קרוי גיסטרא. ובר קבולי טומאה הוא. כההיא דתנן פ"ו דמקואות מ"ו.

4בזמן שקדמו מי שפיכות אז מתבטלים בימי גשמים שרבו עליהם ושטפום. לפי שמי גשמים מטהרים את הטמאים בשטיפה. כדתנן פ"ק דמקואות. מאימתי היא טהרתן כו'. אבל קדמו מ"ג למי שפיכות. כבר נעשו מכונסים. וכשבאו עליהם מי שפיכות אפילו כל שהן. טמאום. והכ"מ אזיל בתר אפכא. וערבב שני ענינים שונים. גם לא ידעתי במה נסתבך הראב"ד. והמשנה פשוטה וברורה בטעמה.