לחם שמים על משנה מגילה ד:ו

1קטן אינו נושא את כפיו . כתבו התו' דשלש חלוקות יש בדבר. דהיינו קטן שלא הביא שתי שערות נושא כפיו בחברת הגדולים כדי לחנכו. ובהכי מיירי ההיא דלולב הגזול [דף מ"ב ע"א]. שהיודע לישא כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות. ודפסלינן הכא קטן מיירי בשאין גדולים עמו. וההיא דחולין דבעי מילוי זקן. מיירי לישא כפיו תדיר בקביעות. אבל באקראי בעלמא יוכל לישא כפיו. אע"פ שלא נתמלא זקנו. כדי לאחזוקי נפשיה בכהני עכ"ד:

2ואני תמה על זה כי איזה קצבה יש בדבר להקרא אקראי. ולא נתנו חז"ל דבריהם לשיעורין. גם הדמיון שהביאו מצוערי הלויים נראה דלא דמי כלל ע"ש במקומו ודוק:

3ואילולי דבריהם ז"ל הייתי אומר בהפך. דההיא דחולין דבעינן מלוי זקן. היינו בדאיכא כהנים אחרים גדולים. דהנח לציבור שכבודם בגדולים. ואפשר דאה"נ דלא פסיל. אלא שאין הציבור או אחיו הכהנים מניחין אותו. דומיא דאיתא התם גבי עבודה. דמשיביא שתי שערות כשר. ואין מניחין אותו לעבוד עד שיהא בן עשרים:

4אבל כשאין שם אחר אלא הוא. אזיל ליה כבוד ציבור. כי היכי דלא תתבטל נשיאת כפים. ומוקמינן ליה אדיניה. דכשר משהביא שתי שערות. אע"פ שלא נתמלא זקנו. כיון דלא אפשר שאני:

5והכא אי בעית אימא. בקטן שלא נתמלא זקנו איירי. ואינו נ"כ דתנן. היינו במקום גדולים כההיא דחולין. ואב"א בקטן ממש. וכל שכן ניחא דפסול נמי הוי. ואפי' עם גדולים לא. אדרבה מיגרע גרע. וההיא דס"פ לולב הגזול בשבקי ויודע בלבד איירי. אע"פ שעדיין לא נשא כפיו. כיון דחכים כולי האי. בקי נמי בשמירת תרומה בטהרה ודוק:

6סומא פורס שמע ומתרגם. . אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא כפיו. ה"ג הרי"ף. וטעמא דכולהו פירשתי בעזה"י בביאורי. ובתשו' באורך. ולא כמ"ש בפי' רש"י שסביב הרי"ף שלא כמפורש בפנים. דנ"ל איזה תלמיד טועה כתבו. ובודאי אינו מפירש"י כלל. דבגמרא דילן ליתיה. ולא ידענא מאן קבע להנהו מילי. ומאן לימא לן דבר סמכא הוה. עמ"ש שם באורך בס"ד. ומשם תראה ג"כ טעם הספרים דל"ג לה אע"פ שלד"ה אין שייכות לסומא בקה"ת: