לחם שמים על משנה מידות ג:ח

1וכלונסות של ארז מ"ש כ"מ דלא קבועים ממש קאמר. נ"ל דאין צורך לכך. כי מה שהוא צריך לבנין בהכרח. ודאי לא אסרו ותסברה ראשי פספסין דלעיל פ"ב מ"ו ופ"ד דלקמן מ"ה. מאי איכא למימר. אף דרביעין של ארז דפ"ג דתמיד. ניחא.

2ובאמת תמה אני איך נסתבכו בכך גדולי עולם ולא שמו על לב להסתכל בבנין שלמה שרובו ככולו מעץ ארז. ככתוב ויספון את הבית גבים ושדרות בארזים. וכתוב ויאחוז א"ה בעצי ארזים. ויבן את קיר הבית בצלעות ארזים. עד קירות הספון צפה עץ. ויבן את עשרים אמה בצלעות ארזים. וארז אל הבית פנימה שני כרובים עצי שמן. דלתות עצי שמן שתי דלתות עצי ברושים. ולחצר הגדולה טור כרותות ארזים. אמנם בזו אמרו רז"ל שלמה שקעיה בבנינא. אך בבנין ב"ש. ונדבך די אע חדת, ולא שקעוה בבנינא. מא"ל. הא אין לך לומר אלא שאזהרת לא תטע לך בנין של עץ. נוסף על הבנין העקרי. וגם זה אינו אסור אלא בלתי שקוע בבנין. היינו דומיא דנטיעה וכל זה לא נאסר. אלא מעזרת ישראל ולפנים. מקום עבודה.

3וזהו שנרמז ג"כ בכתוב אצל המזבח (כמ"ש בס"ד בהגהות לחבור הר"מ בה"ל בנין ב"ה) ובכן נסתלק מעלינו עול עשיית בימה של עץ שעושין למלך בשמטה. כי היא היתה בעזרת נשים.

4מעשה היה ונמנו עליה ג"מ כהנים לפנותה ז"ל בחי"ג. עם שאמרו בגמרא גוזמא. נ"ל שאינו דבר בדוי לגמרי ח"ו. אלא כך הוא האמת. שנמנו עליה גמ"כ לפנותה בזה אחר זה. שאם נתייגעו בה קצתם. יבואו קצת מאלו הנמנים תחתיהם. לעסוק כולם בפינויה. וזה אינו דבר רחוק כלל. והגוזמא היא רק בענין המשמעות הרהוט לכאורה. כאילו הנראה הוא לומר שבבת אחת עסקו בה לפנותה. וזה אמנם מה שלא נזכר כאן בבאור. אלא שיש לטועה שיטעה בכך. לז"א שמובן זה הוא גוזמא והבאי. וכן צריך לבאר כל הגוזמות שנזכרו במשנה (גם בכתוב. ביותר זרות מתמיה לפום ריהטא) חלילה למקראי קודש וללשון חז"ל המקודש משפת שקר ולשון רמיה. ודעת לנבון נקל. להבין ענין הגוזמא בפשט ע"ד העברה. עם היות בו בודאי גם בחינה מיוחדת אמיתית לעצמה. מי כהחכם יודע פשר דבר. לא נפל דבר אלהי במקרה חלילה.